ב-20 באפריל 1943 יצא מסלוניקי השילוח ה-12 במספר שבו נכללו כ-2,800 יהודים. בין המגורשים הייתה אורו חלגואה (Oro Halegua). על פי עדותה היו ברכבת 9 קרונות – 4 לפנים, אחד באמצע שהיה מיועד לנשים הרות, ו-4 נוספים מאחוריו. בכל קרון נדחסו יותר מ-60 איש. היא הייתה בקרון אחד עם כל משפחתה, פרט לאחותה שנסעה עם הנשים ההרות. הרכבת עצרה פעמיים. הפעם הראשונה הייתה כעבור יומיים של נסיעה, והם הצטוו לצאת ולהתפנות. בעצירה הבאה, שלושה ימים אחר כך, שאל גיסה את אחד השומרים אם אישתו כבר ילדה. הוא שמע ממנו שנולד בן. השומר הביא את התינוק אל דלת הרכבת לשנייה קלה ולא יותר. כשהגיעו לאושוויץ, אחותה ותינוקה, יחד עם כל בני המשפחה, נלקחו במשאית לתאי הגזים. אורו חלגואה הייתה הניצולה היחידה.
על פי כרוניקת אושוויץ (Auschwitz Chronicle) דנוטה צ'ך (Danuta Czech), 2,700 יהודים הגיעו לאושוויץ ב-26 באפריל. עם הגיעם הוכנסו למחנה 445 גברים שעליהם קועקעו המספרים 118425–118869 ו-193 נשים שעליהן קועקעו המספרים 42882–43074. יתר היהודים נרצחו בתאי הגזים מיד עם הגיעם.