שילוח מ - Amsterdam, Noordholland, הולנד ל - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ב- 25/05/1943

ב-25 במאי 1943, כארבעה שבועות לאחר ששוגר השילוח הראשון מהולנד לטרזיינשטט, יצא ליעד זה שילוח נוסעים יחידים (Einzelreisende). השילוח הגיע לטרזיינשטט ב-27 במאי וברשומות הגטו הוא נרשם בתור שילוח XXIV/1 Ez. בשילוח גורשו בני הזוג פרידריך ברנהרד גוטמן (Friedrich Bernhard Gutmann) ולואיזה גוטמן פון לנדאו (Louise Gutmann von Landau) שהשתייכו לקטגוריית "המקרים המיוחדים" (Sonderfaelle).
הבנקאי הברון פרידריך ברנהרד גוטמן היה בנו של אחד ממייסדי בנק דרזדנר (Dresdner Bank), האב המיר את דתו בסוף המאה ה-19. משפחת גוטמן נמנתה על אצולת הממון של גרמניה ונהנתה מקשרים ענפים בחוגים פוליטיים וחברתיים רמי דרג באירופה כולה. אחותו של פרידריך הייתה נשואה לברון אורסיני (Orsini) בפירנצה, לשעבר שגריר איטליה בברלין, ופרידריך גוטמן עצמו היה חבר של שר החוץ האיטלקי, הגרף גלצו צ'יאנו (Galeazzo Ciano), וכן של אישים איטלקיים בולטים אחרים; גם בתו של גוטמן נישאה לאיש אצולה בפירנצה. הזוג גוטמן עבר לגור בהולנד לאחר 1920.
עם כיבושה של הולנד בידי גרמניה הנאצית ב-15 במאי 1940, פרסם ארתור סייס אינקוורט (Arthur Seyss Inquart), הרייכסקומיסר לשטחי הולנד הכבושים, הוראות בנוגע לאישים ידועים שהיו להם קשרים עם מדינות בעלות ברית החשובות לברלין. קשריו של גוטמן עם הדיפלומטיה האיטלקית ורכושם הרב של בני הזוג הבטיחו אפוא את הגנתם ואת זכאותם לזכויות יתר, אך הנאצים חשקו ברכושם. לאחר שמאמציהם לצאת מהולנד נכשלו הפעילו קרובי משפחתם באיטליה את השפעתם אצל החוגים הדיפלומטיים. הסנטור הברון אורסיני ביקש את התערבותו של הוותיקן, וגם שר החוץ האיטלקי ניסה להתערב למען שלומם של בני הזוג. השגריר האיטלקי בברלין, דינו אלפיירי (Dino Alfieri) הגדיל לעשות: הוא פנה לראש הס"ס היינריך הימלר, וזה שוחח עם שליט איטליה בניטו מוסוליני. לאחר השיחה כתב הימלר, גם אם במעורפל, שלבני הזוג גוטמן לא יאונה כל רע, והוא אף העלה את האפשרות שיהגרו לאיטליה....