השילוח יצא ב-28 במאי 1943 והגיע למחרת ב-29 במאי לטרזיינשטט. שלא כמו בשילוחים הקטנים, שילוח זה לא יצא מתחנת רכבת אנהלטר (Anhalter Bahnhof) אלא מתחנת רכבות משא ברלין-מואבּית, פוטיליצשטראסה (Berlin-Moabit, Putlitzstrasse). זה היה השילוח ה-95 בסדרה של 123 שילוחים שיצאו מברלין לטרזיינשטט בשנים 1945-1942, שבהם היה שיעור גבוה של קשישים (Alterstransporte). בשילוח היו 327 יהודים, ובכללם 228 נשים ו-99 גברים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 64.8; הצעיר שבהם היה תינוק בן פחות משנה והמבוגר/ת שבהם הייתה אישה בגיל 97. שישה מגורשים היו מתחת לגיל 12, אחד היה בגיל 18-13, 33 היו בגיל 45-19, 64 היו בגיל 60-40, ו-206 היו בגיל 85-61. 17 מגורשים היו מעל גיל 85. רבים מהמגורשים היו חולים או אנשי צוות מבית החולים ומבית האבות הסיעודי באוגוסטשטראסֶה (Auguststrasse) מס’ 16-14, וכן מבית האבות של הקהילה האורתודוקסית "עדת ישראל" (Adass Jisroel) באלסֶזֶר שטראסֶה (Elsässer Stasse) מס' 95.
המגורשים הוסעו במשאיות לתחנת הרכבת, ושם היה עליהם להמתין שעות ארוכות עד סיום הרישום והספירה של כולם. ההליך נמשך עד שעות הערב, ואחריו הם הועמסו על קרונות בקר. הרכבת נסעה מברלין במסלול שעבר בדרזדן, לאורך נהר האלבה, דצ'ין (Decin, Tetschen) ואוסטי נאד לבם (Usti nad Labem, Aussig), עד שהגיעה, עם בוקר, לתחנת בוהושוביצה (Bohusovice/Bauschowitz), שם המתינו למגורשים אנשי ס"ס וז'נדרמריה צ'כית. המגורשים הורדו מן הרכבת ואולצו לצעוד כשלושה קילומטרים עד טרזיינשטט. החולים והקשישים שלא יכלו ללכת הועלו על משאיות והוסעו אל הגטו.
ברשומות של גטו טרזיינשטט צוין השילוח בסימול I/95. הספרה הרומית I ייצגה את העיר ברלין....