בחודש מרס 1943 שילח הגסטפו מברלין לטרזיינשטט שילוח אחד. זה היה השילוח הרביעי והאחרון מבין ארבעת השילוחים הגדולים שיצאו מברלין לטרזיינשטט. השילוח יצא ב-17 במרס 1943 והגיע למחרת ב-18 במרס לטרזיינשטט. שלא כשילוחים הקטנים, שילוח זה לא יצא מתחנת הרכבת אנהלטר (Anhalter Bahnhof). על-פי התיעוד הקיים, בדומה לשילוחים הגדולים האחרים, גם השילוח הזה יצא מתחנת הרכבת ברלין-מואבּית, פוטיליצשטראסה (Berlin-Moabit, Putlitzstrasse); עם זאת, על-פי אחת העדויות, השילוח יצא מתחנת הרכבת ברלין-גרונוולד (Berlin-Grunewald). הרכבת הוזמנה בידי הגסטפו מהרייכסבאן, (חברת הרכבות הגרמנית, Reichsbahn). זה היה השילוח ה-90 מתוך 123 שילוחים שיצאו מברלין לטרזיינשטט בשנים 1945-1942, שבהם היה שיעור גבוה של קשישים (Alterstransporte).
בשילוח היו 1,342 יהודים, ובכללם עובדי הקהילה היהודית, נכי מלחמה ובעלי עיטורי גבורה, וכן אלמנות מלחמה. 1,164 מהמגורשים היו מברלין; 20 יהודים – ממזרח פרוסיה; 33 – מבראונשווייג (Braunschweig) ומהנובר (Hannover); מפרנקפורט על המיין – 41, וארבעה היו מלייפציג (Leipzig). ייתכן שגם 22 יהודים מטרייר (Trier) היו באותו השילוח. כולם הובאו לברלין יום אחד, או יותר, טרם השילוח. בשילוח היו 663 נשים ו-620 גברים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 56; הצעיר שבהם היה תינוק בן פחות משנה, והמבוגר/ת שבהם – בגיל 92. 45 מגורשים היו מתחת לגיל 12, 53 היו בגיל 18-13, 155 היו בגיל 45-19, 446 היו בגיל 60-40, ו-570 היו בגיל 85-61. 14 מגורשים היו מעל גיל 85.
שילוח גדול זה התנהל באופן שונה מהשילוחים הקטנים שיצאו מברלין. משעות הבוקר, לאחר שהמגורשים קיבלו מנת מזון שעובדי הקהילה היהודית הכינו בעבורם, שכללה כוס קפה ופרוסת לחם, הם הוסעו במשאיות לתחנת הרכבת, ושם היה עליהם להמתין במשך כמה שעות, בזמן הליך הרישום והספירה. ההליך נמשך משעות הצהריים עד שעות הערב. אחר כך הוכנסו המגורשים לקרונות בקר שהזמין הגסטפו מהרייכסבאן. הרכבת יצאה מברלין ונסעה כל הלילה במסלול שעבר לאורך נהר האלבה, דצ'ין (Decin, Tetschen) ואוסטי נאד לבם (Usti nad Labem, Aussig), עד שהגיעה, עם בוקר, לתחנת בוהושוביצה (Bohusovice/Bauschowitz), שם המתינו למגורשים אנשי ס"ס וז'נדרמריה צ'כית. המגורשים הורדו מן הרכבת ואולצו לצעוד כשלושה קילומטרים עד טרזיינשטט. מי שלא יכלו לצעוד הועלו על משאיות והוסעו אל הגטו....