השילוח הגדול השני מבין ארבעה שילוחים של כ-1,000 איש שגורשו מברלין לטרזיינשטט יצא ב-14 בספטמבר. שלא כשילוחים הקטנים, שילוח זה לא יצא מתחנת הרכבת אנהלטר (Anhalter Bahnhof) אלא מתחנת הרכבת ברלין-מואבּית, פוטיליצשטראסה (Berlin-Moabit, Putlitzstrasse). הרכבת הוזמנה על-ידי הגסטפו וניתן לה מספר הזיהוי: Da 514. השילוח הגיע לטרזיינשטט למחרת, 15 בספטמבר. זה היה השילוח השישים וחמישה מבין 123 שילוחים שיצאו מברלין לטרזיינשטט בשנים 1945-1942, שבהם היה שיעור גבוה של קשישים (Alterstransporte). בשילוח היו 1,000 יהודים, ובכללם 693 נשים ו-306 גברים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 71.6; הצעיר שבהם היה תינוק בן פחות משנה, והמבוגר/ת שבהם – בגיל 90. שמונה מגורשים היו בגיל 45-19, 59 היו בגיל 60-40, ו-916 – בגיל 85-61. 15 מגורשים היו מעל גיל 85. רוב המגורשים נלקחו לתחנת הרכבת מרחוב גרוסה המבורגר שטראסה (Grosse Hamburger Strasse). מלבדם היו בשילוח כל דיירי בית האבות שבאירנישה שטראסֶה (Iranische Strasse ) מס' 3, כ-70 חירשים-אילמים ו-30 עיוורים ממעון העיוורים והחירשים-אילמים בוייסנזֶה (Weissensee), ברלין.
שילוח גדול זה התנהל באופן שונה מהשילוחים הקטנים שיצאו מברלין. משעות הבוקר, לאחר שהמגורשים קיבלו מנת מזון שעובדי הקהילה היהודית הכינו בעבורם, שכללה כוס קפה ופרוסת לחם, הם הוסעו במשאיות לתחנת הרכבת, ושם היה עליהם להמתין במשך כמה שעות, בזמן הליך הרישום והספירה. ההליך נמשך משעות הצהריים עד שעות הערב, ואז יצאה הרכבת מברלין. המגורשים הועלו על רכבת מיוחדת שהוזמנה מהרייכסבאן (חברת הרכבות הגרמנית, Reichsbahn). הרכבת נסעה במשך כל שעות הלילה, ולמחרת בבוקר הגיעה לטרזיינשטט. מסלול הנסיעה עבר בדרזדן, לאורך נהר האלבה, דצ'ין (Decin, Tetschen) ואוסטי נאד לבם (Usti nad Labem, Aussig). לבסוף עצרה הרכבת בתחנת בוהושוביצה (Bohusovice/Bauschowitz), שם המתינו למגורשים אנשי ס"ס וז'נדרמריה צ'כית. המגורשים הורדו מן הרכבת ואולצו לצעוד כשלושה קילומטרים, עד טרזיינשטט. מי שלא יכלו לצעוד הועלו על משאיות והוסעו אל הגטו.
ברשומות של גטו טרזיינשטט צוין השילוח בסימול I/65. הספרה הרומית I ייצגה את העיר ברלין....