השילוח יצא ב-14 ביולי מתחנת רכבת אנהלטר (Anhalter Bahnhof) שבברלין והגיע באותו היום, בשעות הערב המוקדמות, לטרזיינשטט. זה היה השילוח ה-22 מבין 123 שילוחים שיצאו מברלין לטרזיינשטט בשנים 1945-1942, שבהם היה שיעור גבוה של קשישים (Alterstransporte). בשילוח היו 100 יהודים, ובכללם 78 נשים ו-22 גברים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 73.5; הצעירה שבהם הייתה ילדה בת 12 והמבוגר/ת שבהם אישה בגיל 91. שלושה מגורשים היו בגיל 45-19, שמונה היו בגיל 60-40, ו-78 בגיל 85-61. עשרה מגורשים היו מעל גיל 85. בקרב המגורשים היו 42 חולים מבית החולים היהודי באירַנישֶה שטראסֶה 4-2 (Iranische Strasse) שברובע ודינג (Wedding) בברלין, שהובאו במשאיות היישר למחנה האיסוף או לתחנת הרכבת.
המגורשים נדרשו להתייצב באתר הכינוס (Sammellager) בגרוסה המבורגר שטראסה (Grosse Hamburgerstrasse), או נלקחו מבתיהם על-ידי הגסטפו. אנשי גסטפו מהמדור היהודי, הגיעו בדרך כלל בזוגות, לבושים בלבוש אזרחי, לאסוף את המיועדים לגירוש מבתיהם. היהודים נדרשו למסור את דירותיהם כשהן מסודרות ונקיות גם מתשלומי חובות לרשויות. אנשי הגסטפו בדקו את המטען, ערכו חיפוש בדירות ובמהלכו החרימו גם חפצי ערך. אחרי כן אטמו את הדירות.
יחד עם אנשי הגסטפו הגיעו גם סדרנים יהודים לסייע למגורשים באריזת חפציהם ובנשיאת המטען למשאיות שהסיעו את היהודים לאתר הכינוס. בדרך כלל, המגורשים הגיעו למקום האיסוף יום אחד או יותר לפני השילוח שם הם חתמו על הצהרות הון ולפיהן כל הרכוש שנותר עובר לידי השלטונות ולמחרת בבוקר הועברו לתחנת הרכבת....