שילוח I/110 מ - Berlin, Berlin (Berlin), City of Berlin, גרמניה ל - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ב- 19/04/1944

במהלך חודש אפריל 1944 שילח הגסטפו מברלין לטרזיינשטט שילוח אחד. השילוח יצא ב-10 באפריל 1944 מתחנת רכבת אנהלטר ( Anhalter Bahnhof) שבברלין והגיע באותו היום, בשעות הערב, לטרזיינשטט. השילוח הזה הוא ה-110 מבין 123 שילוחים שיצאו מברלין לטרזיינשטט בשנים 1945-1942, שבהם היה שיעור גבוה של קשישים (Alterstransporte). בשילוח היו 50 יהודים, ובכללם 32 נשים ו-18 גברים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 54; הצעיר/ה שבהם בגיל 14 והמבוגר/ת שבהם בגיל 81. שני מגורשים היו בגיל 18-13, שבעה היו בגיל 45-19, 26 היו בגיל 60-46, ו-15 – בגיל 85-61. על אף שהשלטונות הכריזו על ברלין כעל "חופשיה מיהודים", הגסטפו המשיך לבצע מבצעי חיפוש ומעצר של יהודים בודדים שעמדו בקריטריונים לגירוש. המגורשים הובאו לאתר הכינוס, שם הם הוחזקו במעצר עד שמספר גדול דיו של יהודים קובצו יחדיו, והרייכסבאן (חברת הרכבות הגרמנית, Reichsbahn) סיפקה קרון רכבת לשילוח. מ-1 במרס 1944 נותר בית החולים היהודי בברלין, ששכן ברובע ודינג (Wedding), באירנישה שטראסֶה (Iranische Strasse ) מס' 4-2, המוסד היהודי האחרון בעיר. המקום שימש גם כאתר כינוס ליהודים שנועדו לגירוש. ביום הגירוש, היה על המגורשים לעזוב את אתר הכינוס. הם נלקחו לתחנת הרכבת אנהלטר שבשונברגרשטראסֶה (Schönebergerstrasse), או לנקודה אחרת לאורך פסי הרכבת. המגורשים הועלו לקרון מחלקה שלישית ישן, שהוזמן בעבורם מהרייכסבאן וחובר לרכבת נוסעים סדירה, שיצאה לדרזדן. בדרזדן עצרה הרכבת למשך כמה שעות, ובמהלכן נותק הקרון מן הרכבת וחובר לרכבת סדירה שיעדה הסופי היה פראג ומסלול נסיעתה עבר לאורך נהר האלבה, דצ'ין (Decin, Tetschen) ואוסטי נאד לבם (Usti nad Labem, Aussig). לבסוף עצרה הרכבת בטרזיינשטט. מחודש יוני 1943 ואילך, הרכבות לטרזיינשטט הגיעו ישירות אל הגטו, לאחר שהאסירים היהודים סיימו לבנות את מסילת הרכבת המחברת בין תחנת בוהושוביצה לטרזיינשטט....