השילוח יצא ב-2 ביוני מתחנת רכבת אנהַלטר (Anhalter Bahnhof) שבברלין והגיע עוד באותו היום, בשעות הערב המוקדמות, לטרזיינשטט. השילוח הזה היה הראשון מבין 123 שילוחים שיצאו מברלין לטרזיינשטט בשנים 1945-1942, שבהם היה שיעור גבוה של קשישים (Alterstransporte). בשילוח היו 50 יהודים, ובכללם 37 נשים ו-13 גברים. הגיל הממוצע של המגורשים היה 76.5; הצעיר/ה שבהם בגיל 47 והמבוגרת שבהם אישה בת 95. ארבעה מהמגורשים היו בגיל 60-46 ו-43 היו בגיל 85-61. שלושה מהמגורשים היו מעל גיל 85. בקרב המגורשים היו 46 דיירי בית האבות היהודי בגרוסֶה המבורגֶר שטראסֶה (Grosse Hamburger Strasse) מס' 26 – שהיה בתהליך פינוי מדייריו לקראת הסבתו לאתר כינוס – וארבעה היו אנשי צוות רפואי.
היהודים שגורשו מברלין לטרייזנשטט נאלצו על-פי-רוב להשכים ביום השילוח בין השעות 03:00-02:00 לפנות בוקר. בשעה 04:00 לערך הם קיבלו מנת מזון שעובדי הקהילה היהודית הכינו בעבורם, שכללה כוס קפה ופרוסת לחם. בסביבות השעה 05:00 הם החלו לצעוד מבית האבות למונביז'ופלאץ (Monbijouplatz), שם המתינה להם חשמלית מחברת התעבורה של ברלין (BVG, Berliner Verkehrsbetriebe) ואספה אותם במהירות כדי להספיק להגיע בשעה 05:15 לתחנת רכבת אנהלטר שבשונברגרשטראסֶה (Schönebergerstrasse), ומשם, דרך כניסה צדדית, הם הובלו לרציף מספר 1. המגורשים הועלו לקרון מחלקה שלישית ישן, שהוזמן בעבורם מהרייכסבאן (חברת הרכבות הגרמנית, Reichsbahn) וחובר לרכבת נוסעים סדירה, שיצאה בסביבות השעה 06:00 מתחנת הרכבת לדרזדן. בדרזדן עצרה הרכבת למשך כמה שעות, ובמהלכן דאגו עובדי הקהילה היהודית המקומית לספק ארוחה חמה למגורשים. בה בעת נותק הקרון מן הרכבת וחובר לרכבת סדירה שיעדה הסופי היה פראג ומסלול נסיעתה עבר לאורך נהר האלבה, דצ'ין (Decin, Tetschen) ואוסטי נאד לבם (Usti nad Labem, Aussig). לבסוף עצרה הרכבת בתחנת בוהושוביצה (Bohusovice/Bauschowitz), שם המתינו למגורשים אנשי ס"ס וז'נדרמריה צ'כית. המגורשים הורדו מן הרכבת ואולצו לצעוד כשלושה קילומטרים, עד טרזיינשטט. מי שלא יכלו לצעוד הועלו על משאיות והוסעו אל הגטו.
ברשומות של גטו טרזיינשטט צוין השילוח בסימול I/1. הספרה הרומית I ייצגה את העיר ברלין....