שילוח, רכבת Da 31 מ - Berlin, Berlin (Berlin), City of Berlin, גרמניה ל - Riga, Rigas, Vidzeme, לטביה ב- 27/11/1941

הצלחת המבצעים הצבאיים הראשונים בחזית המזרחית השרתה על ההנהגה הנאצית תחושת אופוריה. לפיכך בספטמבר 1941 אישר אדולף היטלר תכניות שהציעו חברים בדרגים שונים במפלגה הנאצית לגירוש המוני של יהודים מגרמניה ומאוסטריה וכן מצ'כוסלובקיה ולוקסמבורג הכבושות. הגירושים החלו באוקטובר 1941, בשיאה של ההתקפה הגרמנית על מוסקבה ובעקבות הניצחונות בקרבות ויאזמה (Vyazma) ובריאנסק (Bryansk).
ב-10 באוקטובר, בטרם יצא השילוח הראשון לדרכו, ערך ריינהרד היידריך (Reinhard Heydrich), ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA), פגישה בפראג שבה השתתפו אדולף אייכמן (Adolf Eichmann), ראש המחלקה היהודית במשרד, וקציני ס"ס נוספים. בפגישה דיווח היידריך כי 50,000 יהודים מרחבי הרייך הרבתי, אוסטריה המסופחת והפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה ישולחו למקומות שנכבשו זה מכבר בברית המועצות, בכלל זה ריגה (Riga) ומינסק (Minsk). כחלק מההכנות לגירוש, בעקבות הסכם עם הס"ד (שירות הביטחון) ומשטרת הביטחון (הזיפ"ו, Sipo), הקצה מפקד האורפ”ו (משטרת הסדר) קורט דלואגה (Kurt Daluege) יחידות מפיקודו לשמירה על המגורשים בעת הנסיעה ברכבת. במכתב מ-24 באוקטובר 1941 דלואגה מזכיר את ברלין כאחת הערים שייכללו בגל שני של גירושים, שעתיד להתקיים ב-1 בנובמבר עד 4 בדצמבר.
גל הגירושים הראשון נערך ב-15 באוקטובר עד 5 בנובמבר 1941. הוא כלל 20 שילוחים, ובהם 19,593 יהודים מהאזורים שנזכרו לעיל, אל גטו לודז' (Lodz). ב-8 בנובמבר, באיחור קל לעומת לוח הזמנים המקורי, החל גל השילוחים השני. הוא נקטע בדצמבר לרגל סגירתן הזמנית של מסילות הברזל, ואחר כך התחדש ונמשך עד ראשית פברואר 1942. במסגרתו יצאו מן הרייך 32 שילוחים, ובהם לפחות 32,000 יהודים, שנשלחו לנציבות הרייך אוסטלנד: שבעה למינסק, חמישה לקובנה ו-20 לריגה....