שילוח 62 מ - Berlin, Berlin (Berlin), City of Berlin, גרמניה ל - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ב- 02/02/1945

שילוח זה נרשם תחילה כַּשילוח ה-62 במספר מברלין לגטאות ולאתרי הרצח במזרח אירופה (ולפיכך נקרא Osttransport 62). הוא יצא לדרך ב-2 בפברואר 1945 וכלל 25 מגורשים. מרבית השילוחים קודמים שיצאו מברלין וקיבלו את השם ”Osttransport“ אכן נשלחו לאושוויץ, אבל לא כך קרה בשילוח הזה. בפברואר 1945 שלח הגסטפו רשימה עם שמות המגורשים לרשות הכספים הגרמנית (Oberfinanzpräsident), כפי שנהג לעשות בכל שילוח. עם זאת, בשילוח זה, שלא כמו במרבית השילוחים, נשלחו שתי רשימות: אחת עם שמותיהם של 14 מגורשים ממין זכר ושנייה עם שמותיהן של 11 נשים. הרשימה השנייה אינה בנמצא, אך נראה כי היא עמדה לרשות פרקליטי התביעה במשפטים של עובדי הגסטפו בברלין בשנת 1968, בעת שהכינו מידע על השילוחים. קיומן של רשימות נפרדות לנשים ולגברים מרמז על כך ששילוח זה, בדומה לשלושת השילוחים הקודמים שסומנו כ-Osttransport, נועד להגיע למחנות הריכוז זקסנהאוזן (Sachsenhausen) וראוונסבריק (Ravensbrück). עם זאת, בתצהירים שהוגשו בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, ניצולים ששמותיהם הופיעו ברשימות מעידים שגורשו דווקא לטרזיינשטט, גטו ששימש קודם לכן בעיקר יעד לגירוש של יהודים קשישים ושל בני זוג לא יהודים בנישואים מעורבים. בטענה זו תומכים הנתונים שאסף שירות האיתור הבינלאומי (ITS). המגורשים שנכללו בשילוחים המאוחרים יותר מברלין לאושוויץ היו במקרים רבים בני הזוג היהודים במה שכונה "נישואים מעורבים", שאיבדו את הגנתם בעקבות גירושים או בעקבות מותו של בן הזוג הלא יהודי, או שנחשדו בהפרת התקנות האנטי-יהודיות. קבוצה נוספת של מגורשים כללה יהודים שחיו במסתור ונתפסו, לא פעם בעקבות הלשנה של אזרחים גרמנים או משתפי פעולה יהודים. כמו כן, הואיל וסוף המלחמה כבר נראה באופק, החלו הגרמנים לגרש גם את משתפי הפעולה....