שילוח XX מ - Caserne Dossin (Malines-Mechelen), מחנה, בלגיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 19/04/1943

שילוח XX יצא ממכלן לאושוויץ ב-19 באפריל 1943 בערב, זמן קצר אחרי כניסת חג הפסח, ובו 1,631 מגורשים. עריכת רשימת הגירוש החלה ב-16 בינואר, והיא הסתיימה רק כעבור שלושה חודשים, יומיים בלבד לפני תאריך הגירוש. הסיבה העיקרית להאטת קצב הגירוש הייתה, שיהודים רבים ירדו למסתור, והסיפ"ו-ס"ד התקשה יותר ויותר לעצור קבוצות יהודים גדולות. לצד קבוצת אסירים מלייז' הגיעו למכלן אסירים בודדים מדי פעם או בקבוצות קטנות (זוגות או אחים), אך גירוש משפחות שלמות היה באותם ימים תופעה נדירה. המגורש הצעיר ביותר בשילוח היה בן מעט יותר מחמישה שבועות, והמבוגר ביותר בן 90. 237 מגורשים (17%) היו ילדים בני 15 ומטה, ו-357 (22%) בני 50 ומעלה. אדולף גרסטל (Adolf Gerstl) ברח עם משפחתו מווינה לבלגיה. הוא היה בן 16 כשהגסטפו עצר אותו בבריסל ב-5 במרס 1943, ולמחרת הוא הובא למכלן. גרסטל גורש בשילוח XX. בעדות מפורטת תיאר את שגרת היום במחנה המעבר: נלקחנו לחדר גדול שהיו בו רק כ-80 שקי קש אך הוא קלט 100 איש במהלך הימים הבאים. אשר למזון, לפעמים קיבלנו 225 גרם לחם, לפעמים רק חצי מכך. בנוסף לכך קיבלנו דייסה דלילה ורבע ליטר קפה מר. שגרת היום החלה בהשכמה ב-6:00 בבוקר. ב-7:00 הבאנו קפה ולחם, וב-8:00 נערך מסדר - הגברים מצד אחד והנשים מצד שני. עד 8:30 הורשינו 'להסתובב': נשים וקשישים היו חופשיים ללכת בחצר, אך כל השאר נדרשו לעשות פעילות גופנית. בשעה 9:00 בבוקר נבחרו הגברים לעבודות ניקיון. כשהיו בעבודה, הנערות והנשים הצעירות נדרשו להתעמל לעיני הס"ס המשועשעים. ב-11:00 נערך מסדר נוסף, והוא הסתיים כמו קודמו: הנשים והקשישים הורשו להסתובב. ב-11:45 ארוחת צהריים שכללה מים עם לפת ותפוחי אדמה קשים כאבן. ב-14:00 אחר הצהריים מסדר שלישי ואחריו אותם תרגילים כמו בבוקר. ב-17:00 אחר הצהריים קיבלנו קפה שחור ומר, ואם התמזל מזלנו היינו חופשיים אחר כך לעשות כרצוננו. אבל בדרך כלל הכריחו אותנו לעשות תרגילים ואמרו שזה טוב לבריאות....