שילוח X מ - Caserne Dossin (Malines-Mechelen), מחנה, בלגיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 15/09/1942

שילוח X יצא ממכלן ב-15 בספטמבר ובו 1,048 מגורשים (538 גברים ו-510 נשים). בשילוח זה הושלמה במועדה תכנית הגירוש הראשונית שהציגו אייכמן וצוותו ב-11 ביוני 1942 - סילוק 10,000 יהודים מבלגיה. גם רדר וגם אלרס איש ה-BdS דיווחו לברלין על הצלחת המשימה, אך שניהם הקפידו לציין כי יהודי בלגיה התנגדו לה במידה ניכרת. אלרס הוסיף כי למרות הקשיים, הוא מקווה שעד סוף אוקטובר תגורש כל מכסת 20,000 המגורשים שנקבעה. לוח זמנים זה נקבע בעקבות פגישה שנערכה ב-28 באוגוסט בין נציגי ה-RSHA לנציגי הרייכסבאן (Reichsbahn, חברת הרכבות הגרמנית). בפגישה הוחלט שיש להגדיל ככל האפשר את מספר המגורשים בחודשי הסתיו, שכן בחודשי החורף – נובמבר, דצמבר וינואר – חברה הרכבות לא תוכל לספק את אמצעי ההובלה הנחוצים. הסיבות לכך לא פורטו. שילוח X מהווה קו פרשת מים במדיניות הממשל הצבאי וה-BdS. עד שילוח זה התבסס השימוש הרשמי במינוח "גירוש" על הוראה חשאית שהורה הפיקוד העליון של כוחות היבשה של הוורמכט (OKH) ב-13 במאי 1942: בהודעות פומביות ובכל התכתובות הושמטו המונחים "גירוש" ו"למזרח", ובמקומם שימשו מונחים אחרים,כגון "הובלה לצורכי עבודת פרך" (Verschickung zur Zwangsarbeit). משילוח זה ואילך לא ניסו השלטונות הגרמניים להסתיר את כוונותיהם האמתיות באמצעות שפת סתרים או מסעות תעמולה פיקטיביים כדוגמת "הצבה לעבודה בגרמניה". קורט אשה הבהיר ל-AJB כי בסופו של דבר יגורשו כל היהודים ואף אחד מהם לא ישוב לבלגיה. מגורשי שילוח X נאספו בשלושה ימים בלבד בעקבות המעצרים ההמוניים שנערכו באנטוורפן ובצפון צרפת. המעצר ההמוני באנטוורפן היה הרביעי מתחילתו של גל הפשיטות באמצע אוגוסט. ב-11 בספטמבר 1942 (ביום שבו חל ראש השנה) הורה אריך הולם לס"ס לסרוק את כל הבתים ברובע היהודי וכן מוסדות ציבור, ולערוך חיפוש על כל מי שיימצא ברחוב. הפשיטה נמשכה יומיים שלמים, וזו הייתה הפעם הראשונה שפשיטה נערכה גם בלילה וגם לאור יום. אנשי הס"ס חיפשו יהודים אפילו במשרדי ה-AJB ובבית התמחוי שלו, ועצרו כל מי שלא הצליח להוכיח את אזרחותו הבלגית. בפשיטה נעצרו גם בני משפחותיהם של עובדים בכפייה שהועברו לאתרי הבנייה של ארגון טוט (Todt) בצפון צרפת; הם היו אמורים להצטרף ליקיריהם והמתינו במשרד התעסוקה בעיר....