שילוח IX מ - Caserne Dossin (Malines-Mechelen), מחנה, בלגיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 12/09/1942

לאחר פתיחתו של מחנה מכלן נמסרו ליהודים לא-בלגיים שהתגוררו בבלגיה מכתבי זימון לשירות עבודה בגרמניה. יהודים בעלי אזרחות בלגית וכן יהודים שבני זוגם היו לא-יהודים היו פטורים באותם ימים מגירוש. את מכתבי הזימון חילק ה-AJB, ונאמר בהם שעל הנמען להתייצב בדוסין ולהביא עמו צידה ל-14 יום, ביגוד ומסמכים חשובים כגון תעודות זהות ותלושי קיצוב. השלטונות הגרמניים לא היו מרוצים ממספר האנשים שהתייצבו במכלן בעקבות קבלת מכתבי הזימון, ולפיכך החלו הסיפ"ו, הפלדז'נדרמריה (FG - Feldgendarmerie – יחידות משטרה צבאית גרמנית) והס"ס הפלמיים לבצע מעצרים נקודתיים. ב-28 באוגוסט 1943 זימן אייכמן את היינץ רוטקה (Heinz Roethke), מי ששירת בתור מומחה לענייני יהודים (Judenberater) בצרפת, לפגישה במשרדי ה-RSHA בברלין. את דו"ח הפגישה פרסם עוזרו של רוטקה, הורסט אנהרט (Horst Ahnert), ובו נכתב כי לפני סוף 1942 מכסת היהודים המגורשים תגיע ל-20,000. אייכמן ידע שמנובמבר עד ינואר יעמדו לרשותו אמצעי תובלה מוגבלים, ולכן הוא הורה למחלקה לענייני יהודים בבריסל להגביר את קצב השילוחים, והודיע שמאמצע ספטמבר יוכל לספק מדי יום רכבת לגירוש. באותה פגישה הוחלט כי כל היהודים הזרים בבלגיה יגורשו עד סוף יוני 1943. באמצע אוגוסט החלו הרשויות הנאציות לארגן פשיטות. שתי הפשיטות הראשונות התקיימו באנטוורפן ב-15 וב-28 באוגוסט, ופשיטה שלישית התקיימה בבריסל ב-3 בספטמבר. פשיטה זו הייתה פעולת תגמול על ההתנקשות בחייו של מנהל ה-AJB רוברט הולצינגר (Robert Holzinger) ב-29 באוגוסט בידי יהודים שהיו חברים בקבוצת הההתנגדות הקומוניסטית הבלגית Main d’Oeuvre Immigrée. ס"ס-שטורמבאנפירר אלפרד תומס (Sturmbannführer Alfred Thomas), ראש מחלקה II (לענייני יהודים) בסיפ"ו-ס"ד בבריסל, הורה לשלוח 100–150 שוטרים בתור כוח מסייע לפשיטה, אלא שהמשטרה וראש עיריית בריסל ז'ול קולסט (Jules Coelst) סירבו לשתף עמו פעולה. הפשיטה החלה בערב ובוצעה בידי כוחות המשטרה של ה-BdS מבריסל, ה-FG, משטרת השדה החשאית (GFP - Geheimen Feldpolizei) וכוחות ורמאכט (Wehrmacht) סדירים. 660 יהודים נעצרו בפשיטה, והם הובלו במשאיות למחנה מכלן. כמחצית מן העצורים צורפו לשילוח VIII (ב-8 בספטמבר), ו-282 צורפו לשילוח IX (ב-12 בספטמבר)....