שילוח VII מ - Caserne Dossin (Malines-Mechelen), מחנה, בלגיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 01/09/1942

ב-28 באוגוסט 1942 כינס אדולף אייכמן ישיבה במשרדי ה-RSHA בברלין. בישיבה הוחלט שעד סוף 1942 תועלה מכסת היהודים המגורשים מ-10,000 ל-20,000. המחלקה המקומית לענייני יהודים בבריסל נדרשה אפוא להגדיל את היקף השילוחים, שכן אייכמן צפה צמצום של אמצעי התובלה בחודשים נובמבר, דצמבר וינואר. אמנם יהודים בעלי אזרחות בלגית וכן יהודים שהיו נשואים "נישואי תערובת" היו עדיין פטורים מגירוש, אך בישיבה הוחלט שעד סוף יוני 1943 יגורשו כל היהודים הזרים החיים בבלגיה. מכתבי זימון לעבודת כפייה בגרמניה נשלחו ליהודים בעלי נתינות לא-בלגית שהתגוררו בבלגיה. את המכתבים חילק AJB, ונכתבה בהם ההוראה להתייצב במחנה דוסין. המועמדים לגירוש נדרשו להצטייד באספקה ל-14 יום (מזון עמיד, כגון שיבולת שועל או מזון משומר), נעלי עבודה, סרבלי עבודה ובגדים חיוניים אחרים, קערה וספל, תלושי קיצוב וביגוד ומסמכי זיהוי. מספר היהודים שקיבלו מכתבי זימון והתייצבו עד אז במכלן לא סיפק את השלטונות הגרמניים ולפיכך נוסתה אסטרטגיה חלופית - פשיטות. באנטוורפן אורגנו 3 פשיטות. בפשיטה ב-15 באוגוסט נעצרו יותר מ-1,000 יהודים בידי הס"ס בעזרתן של FG (יחידות המשטרה הצבאית הגרמנית, Feldgendermerie) והמשטרה המקומית. כשבועיים לאחר מכן תוכננה פשיטה נוספת. אריך הולם (Erich Holm), ראש סניף המחלקה המקומית לענייני יהודים באנטוורפן, קיבל ממשרדי הסיפ"ו-וס"ד בבריסל הוראה לארגן פשיטה ב-27 באוגוסט. הוא הורה למשטרה המקומית לבצע פשיטות באזורים שונים בעיר. המבצע נכשל מכיוון שכמה מאנשי המשטרה הפיצו עלונים שהזהירו את היהודים מפני הפשיטה הקרבה. בתור צעד גמול על פעולתם זו נדרשה המשטרה להשתתף באופן פעיל בפשיטה נוספת. פרוטוקול שכתבה משטרת דרנה (Deurne, אזור באנטוורפן) ב-31 באוגוסט מדווח שמשטרת אנטוורפן נדרשה לעצור ולכנס את כל היהודים – גברים, נשים וילדים בני שנה ומעלה - שאינם בעלי אזרחות בלגית. שוטר שסירב לעשות זאת היה צפוי להיאסר במחנה הריכוז ברנדונק....