שילוח IV מ - Caserne Dossin (Malines-Mechelen), מחנה, בלגיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 18/08/1942

עד 15 באוגוסט יצאו ממכלן לאושוויץ שלושה שילוחים ובהם 2,997 יהודים בסך הכול. הסיפ"ו-ס"ד הסיק מכך שאם הגירושים יימשכו בקצב איטי כזה לא תושג מכסת הגירוש שנקבעה – גירוש 20,000 יהודים עד סוף השנה. השלטונות הגרמניים החליטו אפוא לנקוט גישה שכבר יושמה בהצלחה בהולנד ובצרפת: מעצרים המוניים של יהודים בפשיטות רחבות היקף. הפשיטה הראשונה נערכה באנטוורפן ב-15 באוגוסט בלילה. כמעט 17,000 יהודים חיו באותם ימים באנטוורפן רבתי. הסיבה לבחירה בעיר זו ולא בבריסל, אף שמספר היהודים בה היה גדול הרבה יותר ממספר היהודים באנטוורפן, נבעה מצייתנותה של הבירוקרטיה הפלמית, שעמדה למבחן באכיפת החקיקה של לבישת הטלאי הצהוב. השלטונות הוואלוניים בבריסל סירבו לחלק את הטלאי הצהוב ליהודים, אך ראש העיר החדש של אנטוורפן רבתי, לאו דלוויידה (Leo Delwaide), אישר זאת. החלטתו זו הושפעה מן המפלגה הפלמית משתפת הפעולה פלאמס נציונל פרבונד (Vlaams Nationaal Verbond). ההוראה לתחילת הפשיטה ניתנה בשיחת טלפון מטעם הסיפ"ו-ס"ד ב-15 באוגוסט בבוקר, והיא בוצעה בידי ראש המחלקה לענייני יהודים באנטוורפן, ס"ס-אוברשארפירר אריך הולם (SS-Oberscharführer Erich Holm). 50 שוטרים בלגים ושלושה קצינים נקראו להתייצב למשימה ב-20:30 בערב, והם נדרשו לסגור רחובות מסוימים. בשעה 22:00 החלו אנשי הס"ס וה-FG (Feldgendarmerie, המשטרה הצבאית) לסרוק את הבתים בשיטתיות. מספרם המתועד של היהודים שנעצרו נע בין 998 ל-1,067. הם הובאו ישירות למכלן, ששכנה כ-25 ק"מ מאנטוורפן. מבצע Judenaktion זה איפשר את הכנתו של שילוח IV בתוך יומיים בלבד. רשימת השילוח החלה להיכתב ב-14 באוגוסט והושלמה לפני הפשיטה על בסיס רשימת התושבים היהודים שה-AJB מסר לסיפ"ו-ס"ד. בפשיטה נלכדו 704 בני אדם, ו-172 נוספים נעצרו באקראי במקומות אחרים. השילוח הרביעי יצא ממכלן ב-18 באוגוסט 1942 ובו 999 מגורשים. 124 יהודים התייצבו בעצמם בתגובה לקריאה ל"השמה לעבודה". כתובות הנמענים של מכתבי הזימון נלקחו ממרשם היהודים. אחר כך אילץ אלרס את ה-AJB לחלק את הצו שהורה למגורשים להתייצב במחנה הכינוס (Sammellager) במכלן. המגורשים נדרשו להביא אתם צידה ל-14 יום (מזונות לא מתכלים כגון פתיתי שיבולת שועל או מזון משומר), נעלי עבודה, אוברולים ובגדים חיוניים אחרים. פריטים נוספים שהמגורשים נדרשו להביא היו קערה וספל, תלושי קיצוב, שוברי ביגוד ומסמכי זיהוי....