שילוח III מ - Caserne Dossin (Malines-Mechelen), מחנה, בלגיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 15/08/1942

השילוח השלישי ממכלן לאושוויץ יצא ב-15 באוגוסט 1942 ובו 1,000 מגורשים (428 גברים ו-572 נשים). הוא היה חלק משלבי הגירוש הראשונים לאושוויץ. כתובותיהם של נמעני מכתבי ההתייצבות נלקחו ממרשם היהודים שה-AJB סיפק לסיפ"ו. אחר כך אילץ אלרס את ה-AJB לחלק את הצו שהורה למגורשים להתייצב במחנה הכינוס (Sammellager) במכלן. המגורשים נדרשו להביא אתם צידה ל-14 יום (מזונות לא מתכלים כגון פתיתי שיבולת שועל או מזון משומר), נעלי עבודה, אוברולים ובגדים חיוניים אחרים. פריטים נוספים שהמגורשים נדרשו להביא היו קערה וכף, תלושי קיצוב, שוברי ביגוד ומסמכי זיהוי. שילוח III היה השילוח האחרון לפני הפשיטות הנרחבות שנערכו באנטוורפן, בבריסל ובלייז' בהוראת הסיפ"ו-ס"ד לנוכח קצב ההתנהלות האיטי של שלושת השילוחים הראשונים. הכנת שילוח זה ארכה פי שניים מן המתוכנן - שבעה ימים בסך הכול - והסיפ"ו-ס"ד התלוננו בפני ה-RSHA שהיהודים "מנצלים כל דרך אפשרית לחמוק מהזימון". 739 מגורשים באו בעצמם ובידם זימונים אישיים ממוספרים. 261 יהודים הובאו בכוח. רוב האסירים במכלן קיבלו מספרים. מספרי ה"מתנדבים" נקבעו בידי הסיפ"ו-ס"ד בבריסל, ובמכלן הם צורפו לרשימת השילוח בטור מיוחד שכותרתו AB (Arbeitseinsatz, עבודת כפייה). כל אסיר קיבל תג זיהוי. האסירים שנועדו לגירוש מיידי, ה"Transportjuden", קיבלו מספר שהחליף את שמם. הם נדרשו לענוד מספר זה (שנכתב בספרות ערביות) על לוח סביב צווארם לצד מספר השילוח (שנכתב בספרות רומיות). אלה שהיו עתידים לשהות במעצר ממושך יותר לא צוינו במספר אלא באות; למשל, האות E ציינה Entscheidungsfälle (מקרים גבוליים, שזהותם חייבה בדיקה נוספת), האות G ציינה Gefährliche Juden (יהודים מסוכנים, יהודים שהיו אמורים להישלח למחנות עונשין), והאות P ציינה Personal או Stammpersonal (יהודים שעבדו במִנהל המחנה)....