שילוח II מ - Caserne Dossin (Malines-Mechelen), מחנה, בלגיה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 11/08/1942

מכתבי זימון לעבודת כפייה בגרמניה נשלחו ליהודים בעלי נתינות לא-בלגית שהתגוררו בבלגיה. את המכתבים חילק AJB, ונכתבה בהם ההוראה להתייצב במחנה דוסין. המועמדים לגירוש נדרשו להצטייד באספקה ל-14 יום (מזון עמיד, כגון שיבולת שועל או מזון משומר), נעלי עבודה, סרבלי עבודה ובגדים חיוניים אחרים, קערה וספל, תלושי קיצוב וביגוד ומסמכי זיהוי. יהודים בעלי אזרחות בלגית ויהודים שהיו נשואים "נישואי תערובת" היו פטורים מן הגירושים הראשונים. רק 40% מן היהודים שזומנו התייצבו לשילוח הראשון, ולכן הסיפ"ו, הפלדז'נדרמריה (יחידת המשטרה הצבאית הגרמנית, FG - Feldgendarmerie) והס"ס הפלמי החלו לעצור בבתי היהודים את אלו שלא נענו לזימון וכונו "מסתתרים". ההיסטוריון מקסים שטיינברג (Maxime Steinberg) מדווח שמ-27 ביולי עד 15 באוגוסט גורשו 581 יהודים שלא קיבלו זימונים, ולפיכך הם נכללו ככל הנראה בין אותם עצורים. 45 מהם גורשו בשילוח שיצא ב-11 באוגוסט. מ-31 ביולי עד 7 באוגוסט נכנסו למכלן 1,000 יהודים; עשרה מהם הגיעו ממחנה הריכוז ברנדונק. מחנה מכלן היה מחנה מעבר ולכן לא נשלחו האסירים לעבודה. גברים, נשים וילדים היו כלואים בחדרים צפופים רוב שעות היום. כשמספר האנשים במחנה הגיע למכסת המגורשים הדרושה לשילוח - המחנה התרוקן כמעט לחלוטין. עדויות ניצולים מלמדות שלפני יציאת שילוח קיבל כל אסיר תג זיהוי. האסירים נדרשו להסתדר בתור על פי מספריהם. המספרים (בספרות ערביות) החליפו את שם האסיר ונכתבו לצד מספר הגירוש (בספרות רומיות) על לוחית שנתלתה על צווארי המגורשים. המסילה הייתה מחוץ לשערי מחנה דוסין, והמגורשים הועלו לרכבת נוסעים שהורכבה מקרונות המחלקה השלישית....