היהודים שגורשו בשילוח שיצא ב-1 בנובמבר, הרביעי שיצא מברלין (שכונה על ידי הגסטפו Welle IV; "הגל הרביעי"), נלקחו ממחנה הכינוס אל תחנת הרכבת גרונוולד (Grunewald). הם נדרשו לצעוד כשבעה קילומטרים דרך רחובות העיר בגשם שוטף, ומי שלא היה מסוגלים ללכת נלקחו במשאית. בתחנה המתינו להם קרונות המחלקה השלישית, והמגורשים נצטוו לעלות אליהם. אנשי גסטפו ברלין שמרו על המגורשים בזמן הנסיעה. השילוח יצא מתחנת הרכבת באותו יום והגיע ללודז' למחרת. זה היה הרביעי מתוך יותר מ-60 שילוחים שיצאו למזרח (Osttransporte) והובילו בסך הכול יותר מ-35,000 יהודים מברלין לגטאות ולאתרי ההשמדה במזרח אירופה.
בשבועות האחרונים למלחמה נשרפו תיקי הרישום של המחלקה לענייני יהודים בגסטפו של ברלין ועמם הרשימות של שמות המגורשים בשמונת השילוחים הראשונים מברלין למזרח, בכללם ארבעת השילוחים הראשונים ללודז'. אחרי המלחמה התגלו בארכיוני משרד הכספים האזורי ברלין-ברנדנבורג (Oberfinanzpräsident Berlin-Brandenburg) עותקים של תיקי הגסטפו עם כרטסות של שמות. בזכותן אפשר לקבוע את רוב שמות המגורשים, אך עדיין קשה לנקוב במספרם המדויק. שילוח זה כלל 1,033–1,079 אנשים – בספר ההנצחה ליהודי ברלין שנרצחו רשומים 1,075 שמות.
כאשר הגיעו המגורשים ללודז', החרימה המשטרה את כל כספם ומסמכיהם והעבירה אותם לידי הגסטפו. אחר כך נלקחו היהודים לגטו. ברישומי הגטו נרשם השילוח בתור "השילוח ה-18". זה היה האחרון מתוך ארבעת השילוחים מברלין ללודז'. האופטמן של השופ"ו (Schutzpolizei) קינצל (Künzel) כתב ב-13 בנובמבר 1941 ש-4,187 יהודים מברלין הגיעו ללודז'....