שילוח 28, רכבת Da 15 מ - Berlin, Berlin (Berlin), City of Berlin, גרמניה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 03/02/1943

שילוח זה היה ה-28 במספר שיצא מברלין לגטאות ולאתרי הרצח במזרח אירופה ולפיכך כונה “Osttransport 28”. הוא יצא מתחנת פוטליטצשטראסה (Putlitzstrasse) ברובע מואביט (Moabit) בברלין ב-3 בפברואר 1943 בשעה 17:20 והגיע לאושוויץ למחרת היום בשעה 10:48. בשילוח זה נכללו 952 יהודים, בהם חולים ממחנה האיסוף באאוגוסטשטראסה (Auguststrasse) מס' 17 ו בית החולים היהודי באיראנישה שטראסה (Iranische Strasse) מס' 2–4. האחריות לארגון השילוחים הוטלה, בצד המחלקה לענייני יהודים במשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA), על המחלקה לענייני יהודים בגסטפו ברלין, בראשות ואלטר שטוק (Walter Stock) וסגנו מקס שטארק (Max Stark). לפני הגירוש הוחזקו היהודים ימים אחדים במחנות כינוס שהיו פזורים ברחבי ברלין. באתרים אלה נאלצו היהודים לחתום על הצהרה המאשרת את העברת רכושם לידי המדינה. ביום השילוח עצמו הובאו המגורשים לתחנת הרכבת והועלו על קרונות משא סגורים. הרכבת נרשמה כרכבת מיוחדתDA15 . יחידת משמר, שכללה בדרך כלל שני אנשי ס"ס, הוצבה על פי רוב בקרון המשא. הרכבת נסעה בדרך כלל לאושוויץ דרך ברסלאו (ורוצלב, Breslau, Wroclaw) וקטוביץ (קטוביצה, Kattowitz, Katowice), אבל ייתכן שבעקבות הלחץ המתמיד שהופעל על מערכת הרכבות של גרמניה חלק מן השילוחים נסעו בדרכים אחרות. ההיסטוריונית דנוטה צ'ך (Danuta Czech) מציינת ב-"כרוניקה של אושוויץ" כי שילוח שארגןRSHA הגיע לאושוויץ ב-4 בפברואר. הוא כלל כ-1,000 יהודים – גברים, נשים וילדים – מברלין. עם הגיעם, מחוץ למתחם מחנה אושוויץ, עברו המגורשים תהליך סלקציה שביצעו אנשי ס"ס. 181 גברים, שקיבלו את המספרים 99915–100095, ו-106 נשים, שקיבלו את המספרים 34183–34288, נשלחו לעבודות כפייה בתנאים קשים כל כך עד שרק מעטים שרדו. יתר המגורשים נשלחו ישירות לתאי הגזים בבירקנאו (אושוויץ II) ונרצחו. לדברי ההיסטוריונית ריטה מאיהפר (Rita Meyhoefer), ידוע על חמישה מהמגורשים שנותרו בחיים.