שילוח זה היה ה-27 במספר שיצא מברלין לגטאות ולאתרי הרצח במזרח אירופה ולפיכך כונה “Osttransport 27”. הוא יצא מתחנת פוטליטצשטראסה (Putlitzstrasse) ברובע מואביט (Moabit) בברלין ב-29 בינואר 1943 והגיע לאושוויץ למחרת היום בשעה 10:48. בשילוח זה היו 1,004 יהודים, בכללם מספר לא ידוע של קשישים שהובאו לברלין מקלן, ככל הנראה בשני שילוחים שונים, ב-15 וב-21 בינואר. 67 מהם צורפו לשילוח זה, ו-17 גורשו מברלין לטרזיינשטט (Theresienstadt) באותו היום, בשילוח I/179 שכלל מאה איש. לפני הגירוש הוחזקו היהודים ימים אחדים במחנות כינוס שהיו פזורים ברחבי ברלין. באתרים אלה נאלצו היהודים לחתום על הצהרה המאשרת את העברת רכושם לידי המדינה. ביום השילוח עצמו הובאו המגורשים לתחנת הרכבת והועלו על קרונות משא סגורים. הרכבת נרשמה כרכבת מיוחדתDA13 . יחידת משמר, שכללה בדרך כלל שני אנשי ס"ס, הוצבה על פי רוב בקרון המשא. הרכבת נסעה בדרך כלל לאושוויץ דרך ברסלאו (ורוצלב, Breslau, Wroclaw) וקטוביץ (קטוביצה, Kattowitz, Katowice), אבל ייתכן שבעקבות הלחץ המתמיד שהופעל על מערכת הרכבות של גרמניה חלק מן השילוחים נסעו בדרכים אחרות. ההיסטוריונית דנוטה צ'ך (Danuta Czech) מציינת ב-"כרוניקה של אושוויץ" כי שילוח שארגן RSHA הגיע לאושוויץ ב-30 בינואר. הוא כלל כ-1,000 יהודים – גברים, נשים וילדים – מברלין. עם הגיעם, מחוץ למתחם מחנה אושוויץ, עברו המגורשים תהליך סלקציה שביצעו אנשי ס"ס. 140 גברים, שקיבלו את המספרים 97685–97824, ו-140 נשים, שקיבלו את המספרים 32744–32883, נשלחו לעבודות כפייה בתנאים קשים כל כך עד שרק מעטים שרדו. יתר 724 המגורשים נשלחו ישירות לתאי הגזים בבירקנאו (אושוויץ II) ונרצחו. לדברי ההיסטוריונית ריטה מאיהפר (Rita Meyhoefer) איש מהמגורשים, בכלל זה מי שהוכרזו "כשירים" בעקבות הסלקציה, לא נותר בחיים.