שילוח זה היה ה-26 במספר שיצא מברלין לגטאות ולאתרי הרצח במזרח אירופה ולפיכך כונה “Osttransport 26”. הוא יצא מתחנת פוטליטצשטראסה (Putlitzstrasse) ברובע מואביט (Moabit) בברלין ב-12 בינואר 1943 והגיע לאושוויץ למחרת היום. ההיסטוריונים אלפרד גוטוולד (Alfred Gottwald) וריטה מאיהפר (Rita Meyhoefer) מעריכים כי מספר היהודים שנכללו בשילוח זה היה 11,196. 74 מהם, בני קבוצות גיל שונות, היו חולים מבית החולים היהודי באאוגוסטשטראסה (Auguststrasse) מס' 17. נכללו בו גם יהודים קשישים שלא שולחו לטרזיינשטט (Theresienstadt), בהם הסופרת בת ה-65 אלזה אורי (Else Ury), שהתפרסמה בזכות סדרת ספרי הנערות שכתבה, "Nesthäkchen". בטרם הגירוש הוחזקו היהודים ימים אחדים במחנות כינוס שהיו פזורים ברחבי ברלין. באתרים אלה נאלצו היהודים לחתום על הצהרה המאשרת את העברת רכושם לידי המדינה. ביום השילוח עצמו הובאו המגורשים לתחנת הרכבת והועלו על קרונות משא סגורים. יחידת משמר, שכללה בדרך כלל שני אנשי ס"ס, הוצבה על פי רוב בקרון המשא. הרכבת נסעה בדרך כלל לאושוויץ דרך ברסלאו (ורוצלב, Breslau, Wroclaw) וקטוביץ (קטוביצה, Kattowitz, Katowice), אבל ייתכן שבעקבות הלחץ המתמיד שהופעל על מערכת הרכבות של גרמניה חלק מן השילוחים נסעו בדרכים אחרות. ההיסטוריונית דנוטה צ'ך (Danuta Czech) מציינת ב-"כרוניקה של אושוויץ" כי שילוח שארגןRSHA הגיע לאושוויץ ב-13 בינואר. הוא כלל 1,000 יהודים – גברים, נשים וילדים – שהגיעו מערים אחדות בגרמניה. עם הגיעם, מחוץ למתחם מחנה אושוויץ, עברו המגורשים תהליך סלקציה שביצעו אנשי ס"ס. 127 גברים ונשים קיבלו את המספרים 86567–86693 ונשלחו לעבודות כפייה בתנאים קשים כל כך עד שרק מעטים שרדו. יתר 873 המגורשים, בהם אלזה אורי, נשלחו ישירות לתאי הגזים בבירקנאו (אושוויץ II) ונרצחו. לדברי ההיסטוריונית ריטה מאיהפר (Rita Meyhoefer), ידוע על שני מגורשים בלבד משילוח זה שנותרו בחיים.