שילוח 23 מ - Berlin, Berlin (Berlin), City of Berlin, גרמניה ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 29/11/1942

שילוח זה לאושוויץ היה הראשון שכלל יהודים גרמנים מה- Altreich (הרייך הישן – שטחי "גרמניה הישנה" שלפני 1938). הוא היה ה-23 במספר שיצא מברלין לגטאות ולאתרי הרצח במזרח אירופה ולפיכך כונה "Osttransport 23”. השילוח יצא מתחנת פוטליטצשטראסה (Putlitzstrasse) ברובע מואביט (Moabit) בברלין ב-29 בנובמבר 1942 והגיע לאושוויץ בתוך יום או יומיים. עד סוף אותה שנה הגיעו בעקבותיו שני שילוחים נוספים. בשילוח זה היו 998 יהודים, בכללם 36 ילדים מבית היתומים אאורבך (Auerbach) שבשנהאוזר אלה (Schönhauser Allee) מס' 162, ברובע פרנצלאואר ברג 20 (Prenzlauer Berg), מהם בני פחות מחמש. בטרם הגירוש הוחזקו היהודים ימים אחדים במחנות כינוס שהיו פזורים ברחבי ברלין. באתרים אלה נאלצו היהודים לחתום על הצהרה המאשרת את העברת רכושם לידי המדינה. ביום השילוח עצמו הובאו המגורשים לתחנת הרכבת והועלו על קרונות משא סגורים. יחידת משמר, שכללה בדרך כלל שני אנשי ס"ס, הוצבה על פי רוב בקרון המשא. הרכבת נסעה בדרך כלל לאושוויץ דרך ברסלאו (ורוצלב Breslau, Wroclaw) וקטוביץ (קטוביצה, Kattowitz, Katowice), אבל ייתכן שבעקבות הלחץ המתמיד שהופעל על מערכת הרכבות של גרמניה חלק מן השילוחים נסעו בדרכים אחרות. עם הגיעם, מחוץ למתחם מחנה אושוויץ, עברו המגורשים תהליך סלקציה שביצעו אנשי ס"ס. רוב המגורשים נשלחו מיד לתאי הגזים בבירקנאו (אושוויץ II) ונרצחו. האחרים נשלחו לעבודות כפייה בתנאים קשים כל כך עד שרק מעטים שרדו. על פי ההיסטוריונית ריטה מאיהפר (Rita Meyhoefer), ידוע רק על אחד מ-998 המגורשים שנותר בחיים.