שילוח 12 מ - Berlin, Berlin (Berlin), City of Berlin, גרמניה ל - Warsaw, גטו, פולין ב- 02/04/1942

שילוח זה יצא לגטו ורשה, שבו שררה ממילא צפיפות רבה.
לארגון השילוח הייתה אחראית המחלקה לענייני יהודים בגסטפו ברלין, שבראשה עמדו אונטרשטורמפיהרר גרהרד שטיבס (Untersturmführer Gerhard Stübs) וסגנו קרימינלאובראינספקטור פרנץ פריפר (Kriminaloberinspektor Franz Prüfer), לצד המחלקה לענייני יהודים ב-RSHA. המשימה של קביעת רשימות המגורשים הוטלה על נציגי הקהילה היהודית של ברלין. הקהילה נדרשה גם לדאוג לאספקת מזון בסיסית ולצורכי המגורשים במהלך הנסיעה.
לפני השילוח קיבלו המגורשים הודעה על שילוחם הקרוב, וכן את ההוראות הרגילות שהתלוו לשילוחים מהרייך, לרבות כמות מוגבלת של מטען שלא תעלה על 50 ק"ג. הם גם קיבלו טופס ובו נדרשו לפרט את נכסיהם הנותרים. במקרים רבים הובאו היהודים לנקודת הכינוס בידי אנשי גסטפו או בידי "מרשלים" – יהודים שנדרשו לסייע בתהליך הגירוש. הם נכנסו בכוח לבתיהם של אותם יהודים ששמותיהם הופיעו ברשימת הגירוש ווידאו שהללו יעשו את ההכנות הדרושות לשילוח. הקורבנות קיבלו דקות ספורות להתכונן ולעזוב את בתיהם לנצח. במקרים כאלה הם יכלו לקחת עמם רק כמות קטנה מאוד של מטען. משאית אספה את היהודים ברחוב, ואחרי שהושלם איסופם של כל המגורשים האחרים, נלקחו כולם לנקודת הכינוס שהוקמה בבית הכנסת בלווצובשטראסה Levetzowstrasse) 7–8) ברובע טירגארטן (Tiergarten) בברלין. עם הגיעם למתחם בית הכנסת, שנשמר על ידי הגסטפו, עברו היהודים תהליך רישום שלווה במקרים רבים באלימות. הם אולצו להצהיר על רכושם ולמסור את מפתחות בתיהם. אחר כך נדרשו לחתום על מסמך המאשר שהעבירו הכול לידי המדינה. הם גם אולצו למסור את כל חפצי הערך והמזומנים שבידיהם. לפעמים נתקעו במקום יותר מאלף יהודים למשך ימים אחדים בהמתנה לשילוח. הם נאלצו לישון על הרצפה או על שקים ממולאים בקש. התנאים הסניטריים היו נוראים ומצב הרוח של המגורשים היה קשה. הרופאים והאחיות עשו ככל שלאל ידם לעזור, אבל רבים מהמגורשים לקו בהתמוטטות עצבים וכמה מהם אפילו שלחו יד בנפשם. אחרי שהשילוח יצא לדרכו, נמכר כל הרכוש היהודי על ידי הגסטפו....