שילוח 63 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 17/12/1943

ב-11 בדצמבר 1943 ביקש ס"ס-אוברשטורמפירר (SS-Obersturmfuehrer) ד"ר היינץ רטקה (Heinz Röthke), מחליפו של תאודור דנקר (Theodor Dannecker) בראשות המחלקה לענייני יהודים בפריז מ-1 ביולי 1942, הרשאה לארגן שילוח של 800–1,000 איש; למעשה, גורשו בשילוח 848 יהודים כאמור. ההיסטוריון סרג' קלרספלד מונה בספרו "Le Calendrier de la persécution des Juifs de France" (לוח הזמנים של רדיפת היהודים בצרפת) 501 גברים, 345 נשים וארבעה בלתי מוגדרים מגורשים בשילוח, ובסך הכול 850. אך ברשימות שבספרו "Le Mémorial de la déportation des Juifs de France" (ספר הזיכרון לגירוש היהודים מצרפת) רשומים 848 מגורשים. על פי עדותה של קמי טבול (Camille Teboul), כמה אסירים שרו את ההמנון הצרפתי כשנסעו מדרנסי לתחנת הרכבת פריז-בוביני. השילוח יצא מתחנת פריז-בוביני (Paris-Bobigny) ב-17 בדצמבר 1943 ובו 848 יהודים. שילוח זה היה התשיעי שברונר ניהל, ולפי מברק ששלח ידוע שהרכבת יצאה מן התחנה בשעה 12:10 בצהריים. בין המגורשים בשילוח היו כמה ממנהיגי ה-UGIF (התאחדות יהודי צרפת, Union Général des Israélites de France), לרבות סגן נשיא הארגון אנדרה באואר (André Baur). ביומנו כתב שב-18 באוגוסט 1943 ביקש נשיא ה-UGIF רמון-ראול למבר (Raymond-Raoul Lambert) מפטן (Pétain) לשחרר את באואר: "באואר נעצר בפריז והועבר לדרנסי אחרי שבן דודו נמלט מהמחנה. נאלצתי להתערב למענו, אך לא היה סיכוי. נראה לי שהממשלה איננה אלא פיקציה"....