שילוח 61 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 28/10/1943

שילוח 61 היה השילוח החמישי בשלב השלישי של גירוש היהודים מצרפת. גורשו בו בעיקר יהודים שנעצרו בדרום-מזרח צרפת, באזור ניס (Nice). עד ספטמבר 1943 שלטו האיטלקים באזור, ולכן היהודים שחיו בו לא נעצרו ולא גורשו קודם לכן. ב-3 בספטמבר 1943 נכנעה איטליה בסיציליה לכוחות הבריטיים והאמריקאיים וחתמה על שביתת נשק חשאית, שציינה את סיום הברית שלה עם גרמניה הנאצית. שביתת הנשק פורסמה רק לאחר חמישה ימים, כדי לאפשר לחיילים האיטלקים ולאוכלוסייה שאיטליה שלטה בה – בעיקר יהודים שמצאו מקלט באזור האיטלקי של צרפת – לברוח לדרום איטליה. הפרסום המאוחר של שביתת הנשק לא הועיל, מכיוון שהנאצים גילו מיד את חתימת ההסכם, ויום אחד בלבד לאחר החתימה עליו כבר החלו להתכונן למעצר היהודים באזור האיטלקי. באותו יום ציין היינץ רוטקה (Heinz Roethke), ראש המחלקה לענייני יהודים בסיפ"ו-ס"ד (SIPO-SD) בפריז, שיהודים ייעצרו בלא תלות במעמדם – נתינים זרים, חסרי נתינות, משוללי אזרחות או צרפתים – ושהמיון ייעשה רק אחרי שיגיעו למחנה דרנסי. לפי מברק ששלח אלויס ברונר, ידוע שהשילוח יצא ב-28 באוקטובר 1943 בשעה 10:30 בבוקר מתחנת הרכבת פריז-בוביני (Paris-Bobigny), ושגורשו בו 1,000 יהודים. השילוח נסע במסלול הגירוש המקובל, שהעביר הגסטפו לרייכסבאן (חברת הרכבות הגרמנית הלאומית, Reichsbahn) כבר בנובמבר 1943: פריז-בוביני, נואזי-לה-סק (Noisy-le-Sec), אפרניי (Epernay), שלון-סיר-מרן (Châlons-sur-Marne), רוויני (Revigny), בר-לה-דיק (Bar-le-Duc), נובאן-סור-מוסל (Novéant-sur-Moselle), מץ (Metz), סארבריקן (Saarbruecken), הומבורג (Homburg), קייזרסלאוטרן (Kaiserslautern), מנהיים (Mannheim), פרנקפורט שעל המיין (Frankfurt am Main), פולדה (Fulda), בורגהאון (Burghaun), ארפורט (Erfurt), אפולדה (Apolda), וייסנפלס (Weißenfels), לייפציג-אנגלסדורף מיטה (Leipzig-Engelsdorf Mitte), וורצן (Wurzen), דרזדן (Dresden), גרליץ (Goerlitz), קולפורט (Kohlfurt), ארנסדורף (Arnsdorf [Milkowice]), קניגסצלט (Koenigszelt), קמנץ שבשלזיה התחתונה (Kamenz Niederschlesien), נייסה (Neisse), קוזל (Cosel), היידרברק (Heydebreck), קטוביץ' (Katowice), מיסלוביצה (Mysłowice), אושוויץ....