שילוח 57 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 18/07/1943

מאביב 1943 ביצעו הגרמנים בעצמם את רוב מעצרי היהודים בצרפת, ובשילוחים נכללו גם אלו שבעבר היו פטורים משילוח על פי דרישת משטר וישי – שבויי מלחמה לשעבר, מתנדבים זרים בצבא הצרפתי ועובדי האוז'י"ף, האיחוד הכללי של יהודי צרפת (Union Generale des Israelites de France– UGIF). במאי 1943 למשל ביצע הסיפ"ו-ס"ד מעצרים במשרדי האוז'י"ף במרסיי; בגל מעצר אחר בדרום בסוף חודש אפריל עלו הגרמנים לרכבות ועצרו כל נוסע שבתעודת הזהות שלו הופיעה ההגדרה "יהודי"; ובעיר נים (Nimes) נעצרו יהודים מקומיים עם מהגרים. לאחר שבחודשים פברואר-מרס 1943 נשלחו כ-8,000 יהודים למזרח בשמונה שילוחים, הם הופסקו לשלושה חודשים. בתקופה זו הובאו פחות מ-2,000 יהודים לדרנסי; אלו הגיעו מפריז ומסביבתה, ומערי שדה אחרות בצרפת. ייתכן שאחת הסיבות לירידה זו הייתה שראשי הסיפ"ו-ס"ד, ובייחוד היינץ רוטקה (Heinz Roethke) התכוננו לקראת מעצרם וריכוזם של אלפי יהודים בדרנסי, שהיו אמורים להתרחש מיד לאחר שמשטר וישי יחוקק חוק שיבטל את אזרחותם של יהודים שהגיעו לצרפת מ-10 באוגוסט 1927; בסופו של דבר לא נחקק חוק זה מעולם. כדי לייעל את המעצרים והשילוחים הגיע לפריז צוות חדש בפיקודו של אלואיס ברונר (Alois Brunner); בחודשים שלפני כן הופקד לגרש 43,000 מיהודי סלוניקי לאושוויץ-בירנקאו. ברונר התעניין מאוד במחנה דרנסי: הוא הגיע למחנה ב-18 ביוני והחל לחקור כ-1,500 אסירים בשלושה ימים, וגם הקשיח את הנהלים במחנה. כמה ימים לאחר מכן, ב-2 ביולי, עבר מחנה דרנסי כולו לאחריותם המלאה של הגרמנים, והז'נדרמריה הצרפתית שמרה על המחנה רק מבחוץ....