שילוח 55 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 23/06/1943

מאביב 1943 ביצעו הגרמנים בעצמם את רוב מעצרי היהודים בצרפת, ובשילוחים נכללו גם אלו שבעבר היו פטורים משילוח על פי דרישת משטר וישי – שבויי מלחמה לשעבר, מתנדבים זרים בצבא הצרפתי ועובדי האוז'י"ף (האיחוד הכללי של יהודי צרפת, Union Generale des Israelites de France– UGIF); במאי 1943 למשל ביצע הסיפ"ו-ס"ד מעצרים במשרדי האוז'י"ף במרסיי. לאחר שבחודשים פברואר-מרס 1943 נשלחו כ-8,000 יהודים למזרח בשמונה שילוחים, הם הופסקו לשלושה חודשים. בתקופה זו פחות מ-2,000 יהודים הובאו לדרנסי; אלו הגיעו מפריז ומסביבתה, ומערי שדה אחרות ברחבי צרפת. ייתכן שאחת הסיבות להפסקה זו היא שראשי הסיפ"ו-ס"ד - ובייחוד היינץ רוטקה –( Heinz Roethke) התכוננו לקראת מעצרם וריכוזם של אלפי יהודים בדרנסי, שהיו אמורים להתרחש מיד לאחר שמשטר וישי יחוקק חוק שיבטל את אזרחותם הצרפתית של יהודים שהתאזרחו לאחר 10 באוגוסט 1927; בסופו של דבר לא נחקק חוק זה מעולם. כדי לייעל את המעצרים והשילוחים הגיע לפריז צוות חדש בפיקודו של אלואיס ברונר (Alois Brunner); בחודשים שלפני כן הופקד לגרש 43,000 מיהודי סלוניקי לאושוויץ-בירנקאו. ברונר התעניין מאוד במחנה דרנסי: הוא הגיע למחנה ב-18 ביוני והחל לחקור כ-1,500 אסירים במשך שלושה ימים, וגם הקשיח את הנהלים במחנה. בניסיונו להונות את היהודים בנוגע למטרה האמתית של השילוחים, ברונר נהג לפנות למגורשים לפני כל גירוש: "תהא המשמעות אשר תהיה, אני חייב לומר לכם שלא מדובר בגירוש אלא בפינוי. אנחנו שולחים אתכם למחנות ריכוז, ושם תגורו כמשפחה ותקבלו שכר בהתאם לעבודה שתספקו"; כך העיד במאי 1944 אסיר שברח בעיתון המחתרתי "לה פרנס ד'אבור" (La France d'abord). לאחר הגעתו של ברונר יצאו השילוחים מדרנסי באופן קבוע: פעם-פעמיים בחודש....