שילוח 5 מ - Beaune la Rolande, Loiret, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 28/06/1942

ב-1 ביוני 1942 מונה קרל אוברג (Carl Oberg) למפקד העליון של הס"ס והמשטרה בצרפת (HSSPF). הסיפ"ו-ס"ד (Sipo-SD) המשיך לבצע את הגירושים בפעולות התגמול, שתוכננו על ידי הפיקוד הצבאי בצרפת (Militaerbefehlshaber in Frankreich, MBF) אך הקריטריונים לגירוש לא מולאו בקפידה יתרה. לכן, בשילוח הזה גורשו כמה נשים וכן אזרחים צרפתיים. ב-16 ביוני שלח דנקר טלקס לראש הסיפ"ו-ס"ד באורליאן (Orléans), ובו דרש להכין שתי רכבות גירוש: הראשונה הייתה אמורה לצאת מפיטיוויה ב-25 ביוני והשנייה מבון-לה-רולנד ב-28 ביוני. הוא קבע שיגורשו רק מגורשים בני 55 ומטה, כשירים בגופם, שמחויבים לשאת טלאי צהוב; חודש לפני כן נכפתה הגבלה זו על היהודים באזור הכבוש. דנקר גם מנה כמה פריטים שכל מגורש אמור לקחת אתו, ובהם: ציוד לעבודה קשה - למשל נעליים גבוהות ובגדי עבודה, מצעים ומזון לשלושה ימים; נוסף על כך התבקשה נציבות המשטרה להכין אספקה ל-14 יום. ב-23 ביוני אישר דנקר שהס"ד של אורליאן הודיע לו ש-35 מאנשיו יוכלו לשמור על הרכבת. רכבת הגירוש יצאה מבון-לה-רולנד ב-28 ביוני, וגורשו בה 1,004 גברים ו-34 נשים; כמה מהן היו נערות בנות 16. רוב הגברים בשילוח זה נלקחו מן האנשים שנעצרו במאי 1941. 108 מגורשים נוספים, ובהם 34 הנשים, נעצרו כדי למלא את מכסת המגורשים הדרושה. דוח שכתב קומנדו הסיפ"ו-ס"ד באורליאן ב-29 ביוני (יום אחרי הגירוש) ונשלח אל המפקד הצבאי בצרפת, מלמד שרבים מן האסירים במחנה המעצר בון-לה-רולנד היו נשואים לבני זוג לא-יהודים, ולפיכך הם לא היו אמורים להיות כלולים בגירוש. מכיוון שהמִנהל הצרפתי לא הצליח למלא את מכסת המגורשים הדרושה (1,000 איש), נערכו מעצרים באזור אורליאן ולאחריהם צורפו לשילוח 34 נשים ו-74 גברים; כמה מן העצורים היו אזרחים צרפתים, לרבות 23 נשים. נציב המחוז, ז’ק מרטן-סנה (Jacques Martin-Sané), ניסה לחלץ מן השילוח יהודים בעלי אזרחות צרפתית, אך בקשותיו נדחו כיוון שהוחלט שמותר לגרש אזרחים צרפתיים....