שילוח 47 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 11/02/1943

ב-21 בינואר 1943 הודיע קנוכן לאדולף אייכמן - ראש המחלקה לענייני יהודים (IVB 4) ב-RSHA (המשרד הראשי לביטחון הרייך, Reichssicherheitshauptamt) - שבמחנה דרנסי שוהים 3,811 יהודים, ושאל אם אפשר לתכנן שילוח אחד או שניים של יהודים לאושוויץ, ומה לעשות עם היהודים שיש להם אזרחות צרפתית. ב-25 בינואר השיב רולף גינטר (Rolf Guenther), סגנו של אייכמן, שמשרד התחבורה של הרייך הקצה רכבות משא ל-2,000-1,500 יהודים מתחנת הרכבת לה בורג'ה-דרנסי (Le Bourget-Drancy), ושאפשר לגרש יהודים צרפתים שעברו על החוק ויהודים שנעצרו ב-1942-1941 בעקבות סדרת התנגשויות בין אנשי המחתרת הצרפתית לבין חיילים גרמנים בצרפת. לאחר קבלת האישור הנחה קנוכן ב-26 בינואר את כל המִפקדות האזוריות לעצור את כל היהודים שאפשר לגרשם ולהעבירם לדרנסי. בעקבות הוראה זו הגיעו בתחילת פברואר 96 יהודים מבורדו (Bordeaux), 70 משלון-סור-סאון (Chalons-sur-Saone), 22 מפואטייה (Poitiers), 68 מננסי (Nancy) ו-74 מן המחנה בון-לה-רולנד (Beaune-la-Rolande). עם זאת, מאחר שממשלות צרפת וגרמניה עדיין לא הגיעו להסכם בנוגע לגירוש היהודים הצרפתים, היינץ רוטקה (Heinz Roethke), ראש המחלקה לענייני יהודים בסיפ"ו-ס"ד (SIPO-SD) בצרפת, הורה ב-9 בפברואר לעצור יהודים זרים במחוז סן (Seine). ב-10 בפברואר בלילה נעצרו 1,549 יהודים זרים ברחבי פריז. יותר מאלף אנשי כוחות ביטחון צרפתים השתתפו במבצע, שבו נעצרו גם מאות קשישים, 30 חולים שהיו מאושפזים בבתי חולים, וילדים רבים שגרו בבתי היתומים בפריז: גיא דה רוטשילד (Guy de Rothschild), למרק (Lamark) וגיא פטין (Guy Patin). כולם הועברו לדרנסי, ומשם הוצאו ברכבות למזרח פולין במהלך השבועות שלאחר מכן....