שילוח 42 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 06/11/1942

לאחר ביטול השיגורים חיפשו הרשויות הגרמניות בצרפת דרכים להגביר את מעצרי היהודים הזרים. ב–6 באוקטובר הודיע קנוכן למפקדות הסיפ"ו-ס"ד, שב-10-9 באוקטובר יתבצעו מעצרים של יהודים בעלי אזרחויות זרות, ובהן: אזרחות בלגית, הולנדית, רומנית, בולגרית, יוגוסלבית, וכן יהודים שלאומיותם אינה מוגדרת ויהודים שהיו בעבר אזרחים גרמנים, אוסטרים, צ'כים, רוסים או סוביטים, ליטאים, אסטונים, לטבים, לוקסמבורגים, יהודים מדנציג ותושבי חבל הסאר. בין העצורים היו גברים, נשים וילדים, בלא הגבלת גיל. למעצר התבקש כל יהודי להביא שתי שמיכות ושני זוגות נעליים, וכן כמות מינימלית והכרחית של כלי רחצה ומזון. מפקדות הסיפ"ו-ס"ד האזוריות העבירו את פקודות המעצר לנציבי החבלים שבאזור הכבוש. היהודים נעצרו בבתיהם והועברו לאתר איסוף. לנציב חבל פואטייה (Poitiers) הורו לרכז את היהודים בשני מקומות: ב"מחנה הדרך ללימוז'" (Limoges) הסמוך לעיר פואטייה ובעיר אנגולם (Angouleme) שבה הם רוכזו בבתי ספר, במחסנים ובאסמים. המעצרים נעשו ב-8 באוקטובר בלילה. השלטונות הצרפתיים באזור הונחו לתגבר את השמירה באזור קו ההפרדה, וכמה יהודים נעצרו סמוך לו, כפי שהעיד אחרי המלחמה קצין משטרה צרפתי: "אכן, היהודים האומללים האלה, פעמים משפחות שלמות, נעצרו כשעברו את קו ההפרדה, בדרך כלל לאור יום [...] הם חצו שבילים, שדות וביצות עם ילדים ומזוודות [...] והפלדז'נדרמים היו מביאים לנו את האנשים המסכנים האלה, מבוהלים ורועדים, ולעתים קרובות עם ילדים בוכים, כדי שנשמור עליהם בלילה, כי למחרת בבוקר הם הביאו אותם לאנגולם, ומשם מיד - כך סיפרו לנו - למחנה של יהודים"....