שילוח 34 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 18/09/1942

ב–8 בספטמבר נפגש ז'אן לגאה (Jean Leguay), סגן מפקד המשטרה הלאומית הצרפתית באזור הכבוש, עם מחליפו של דנקר, היינץ רוטקה (Heinz Roethke), ראש המחלקה לענייני יהודים בסיפ"ו-ס"ד בצרפת, ואישר לו שהיו 7,000 מעצרים באזור לא כבוש. לכן, הוא הוסיף, הרשויות הצרפתיות תוכלנה לעמוד במכסת השילוחים בוודאות רק עד 14 בספטמבר; לאחר תאריך זה לא יישארו יהודים לגירוש. תשובתו של רוטקה הייתה שהתכנית המקורית של שבעת השילוחים שיצאו ב-30-15 בספטמבר תצא לפועל בכל מקרה, ואם יהיה צורך יבוצעו מעצרים נוספים ויגורשו כל 4,000 היהודים ששהו באותה עת במחנות ב"אזור הכבוש". כדי לעמוד במכסת שבעת השילוחים מדי שבועיים, רוטקה כתב לממונים עליו ב-12 בספטמבר על הצורך למצוא 3,000 יהודים נוספים. ב-16 בספטמבר 1942 התקשר ארנסט היינריכזון (Ernst Heinrichsohn), סגנו של רוטקה, לז'אן פרנסואה (Jean Francois), מפקד המשטרה בפריז, וביקש ממנו להכין את השילוח שייצא ב-18 בספטמבר. פרנסואה השיב שברשותו רק 588 יהודים "שעמדו בקריטריונים" הנדרשים. היינרישזון הורה להשלים את השילוח עם יהודים צרפתיים. בעקבות הוראה זו מסר פרנסואה את ההנחיה ללגאה והודיע שבדרנסי נמצאים 876 יהודים צרפתיים. 350 מהם יישלחו בשילוח מה-18 בספטמבר. לבקשתה של ד' פאלק לשחרר את נכדה, הכלוא בדרנסי עם אמו ושתי אחיותיו, השיב פרנסואה בשתי מילים: "בלתי אפשרי". בערב שלפני השילוח מדרנסי שמע שרל בארון (Charles Baron) את שמו בין השמות שנקראו. כפי שאירע לכל המגורשים האחרים, שערו נגזז והוא נלקח לבניין שבו רוכזו כל המועמדים להישלח. בבוקר הבחין באוטובוסים שהמתינו למגורשים. כשהמשטרה הצרפתית הגיעה לתחנת הרכבת לה בורג'ה-דרנסי, היא העבירה את כל היהודים לידי הגרמנים....