בשילוח שיצא ב-21 באוגוסט 1942 ממחנה דרנסי גורשו כ-1,000 יהודים. יותר ממחציתם היו ילדים שהועברו אל המחנה ב-19 באוגוסט ממחנה בון-לה-רולנד (Beaune-la-Rolande), המחנה שבו הוחזקו לאחר מצוד ול דיב (Vel d'Hiv) שהתבצע חודש לפני כן. רוב הילדים היו אזרחים צרפתיים שהוריהם גורשו בשבועות שלפני השילוח.
ב-11 באוגוסט, הורסט אנהרט (Horst Ahnert), עוזרו של היינץ רוטקה (Heinz Roethke) במחלקה לענייני יהודים בצרפת, הודיע ל-RSHA שמכיוון שמעצרי היהודים הולכים ומתמעטים הוא מתכוון לשלוח את הילדים המוחזקים במחנות במחוז לוארה (Loiret) כדי לעמוד במכסות שהוקצבו. יומיים לאחר מכן אישר רולף גינטר (Rolf Guenther), סגנו של אדולף אייכמן במחלקה לענייני יהודים ב-RSHA, את גירושם של הילדים, אך הורה שאין לגרש רק ילדים ברכבת. כדי לעמוד בהוראה זו העבירו את הילדים למחנה דרנסי, ולאחר כמה ימים צירפו אותם לכ-400 מבוגרים ששולחו אִתם אל המזרח.
כ-300 מן המבוגרים שגורשו בשילוח זה הוחזקו בדרנסי מאז שנעצרו במצוד ול דיב וכ-60 אחרים מן המבוגרים הועברו מפונטרלייה, עיירה צרפתית במחוז פרנש-קומטה (Franche-Comté) שבאזור הכבוש. בתזכיר שכתב השירות לענייני זרים ויהודים בנציבות המשטרה ב-17 באוגוסט נכתב ש-66 יהודים יגיעו לדרנסי למחרת ב-7:00 בבוקר. לז'נדרמריה הצרפתית הורו להחזיקם בבידוד בין גדרות תיל עד שיחפשו חפצי ערך במטעניהם....