שילוח 20, רכבת 901-15 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 17/08/1942

נוסף על היהודים מן האזור הלא כבוש, גורשו באוגוסט 1942 אלפי ילדים יהודיים שהיו עצורים בשני מחנות במחוז לוארה (Loiret) - מחנה פיטיווייה (Pithiviers) ומחנה בון-לה-רולנד (Beaune-la-Rolande) - מאז שנעצרו במעצרי ול דיב (Vel d’Hiv) באמצע יולי 1942; הילדים שהו לבדם במחנות אחרי שהוריהם גורשו למזרח. בפגישה שנערכה ב-13 באוגוסט בין היינץ רוטקה (Heinz Roethke), מחליפו של דנקר בראשות המחלקה לענייני יהודים, ועוזרו ארנסט היינריכזון (Ernst Heinrichsohn), ובין הנציגים הצרפתיים זא'ן לגאיי (Jean Leguay), סגנו של מפקד המשטרה הלאומית הצרפתית, וראש המטה שלו קומנדר תומס סוטס (Thomas Sauts), הובהר שאין לארגן בשום אופן שילוח שבו יגורשו רק ילדים. כדי לקיים הוראה זו, יהודים שהגיעו מן האזור הלא כבוש היו אמורים להצטרף לשילוח הילדים ביחס של 300 מבוגרים ל-500 ילדים. לגאיי הבטיח לדאוג שייכללו בגירוש מספיק יהודים מן האזור הלא כבוש כדי לשמור על היחס שנקבע. בשילוח שיצא ממחנה דרנסי ב-17 באוגוסט 1942 היו 301 מבוגרים שהועברו לדרנסי ממחנה מיל (Milles), וכ-530 ילדים בני 16 ומטה שהועברו לשם מן המחנות שבמחוז לוארה. אודט דלדרוף (Odette Daldroff), שהייתה כלואה בדרנסי, סיפרה על ההכנות לשילוח: "ניסינו להכין רשימה של שמותיהם; הופתענו מדבר טרגי אחד: הקטנים לא ידעו את שמם. לפני היציאה גולחו ראשיהם של כל המגורשים, לרבות ילדים משני המינים [...] אחד הילדים בכה. הוא היה כבן חמש. הוא היה ילד יפה עם תלתלים בלונדיניים שלא נגזזו מעולם. הוא חזר ואמר שוב ושוב שאינו רוצה שיגזרו את שערותיו, שאמו אהבה אותן כל כך, ושהיא לא תכיר אותו כשייפגשו"....