העצירים הרווקים שנעצרו במעצרים הועברו ישירות למחנה דרנסי (Drancy), ובעלי המשפחות הובאו תחילה לאצטדיון וולודרום דיוור (Velodrome d'Hiver), ואחר כך הועברו למחנות באזור לוארה (Loiret). יותר מ-8,000 יהודים הוחזקו בוולדרום ד'היוור, וכמחצית מהם היו ילדים. היהודים שגורשו ב-3 באוגוסט 1942 היו מבעלי המשפחות שנעצרו ב-16 ביולי.
ב-17 ביולי נפגשו נציגים צרפתיים ונציגים גרמניים כדי להכריע מה יהיה גורלם של הילדים. בין הנוכחים בפגישה היו היינץ רוטקה; הרברט הגן (Herbert Hagen), עוזרו של קרל אוברג; ז'אן לגאיי; ז'אן פרנסואה (Jean François), מפקח המשטרה במחוז פריז; ודרקייה דה פלפואה ומזכירו, פייר גליין (Pierre Gallien). בפגישה הוחלט שבשלב זה לא יפרידו את הילדים מהוריהם גם אם ה CGQJ- (Commissariat général aux questions juives ,משרד הכללי לענייני יהודים) תכנן לשכן אותם בבתים באזור פריז, ושהילדים יועברו עם הוריהם למחנות בון-לה-רולנד ופיטיווייה ברכבות שתספק ה-SNCF. הנקין ציין שעל אף שהרשויות בצרפת ביקשו כמה פעמים שהילדים יגורשו עם הוריהם, הן ייאלצו להמתין להחלטתו הסופית של ה-RSHA.
העברתם של היהודים מולודרום דיוור אל המחנות פיטיווייה (Pithiviers) ובון-לה-רולנד (Beaune-la-Rolande) החלה ב-19 ביולי. הם הועברו ברכבות שסיפקה ה-SNCF. ב-18 ביולי שלח אמיל הנקין הנחיות לז'נדרמריה בנוגע לשילוחים הללו, שנקבעו ל-22-19 ביולי. לפי ההנחיות עלו המגורשים לרכבות בתחנת אוסטרליץ (Austerlitz). על כל רכבת שמרו קצין אחד ו-24 שומרים מן הז'נדרמריה הצרפתית, וכל רכבת הורכבה מקרונות סגורים ומשלושה קרונות לשומרים. ב-22-19 ביולי יצאו שבעה שילוחים מפריז אל המחנות בון-לה-רולנד ופיטיווייה, ובהם נעצרו היהודים לפני שגורשו למזרח....
ארכיון
ביבליוגרפיה
רקע הסטורי
CENTRE DE DOCUMENTATION JUIVE CONTEMPORAINE, PARIS, FRANCE XXV b,c 1-249 copy YVA JM / 534