שילוח 1 מ - Drancy, מחנה, צרפת ל - Auschwitz Birkenau, מחנה השמדה, פולין ב- 27/03/1942

רוב היהודים שנכללו בגירוש הראשון מצרפת היו גברים שנעצרו בפריז בשני מעצרים המוניים שנערכו במהלך 1941, ואליהם הצטרפו גברים יהודיים שנעצרו בבלפור (Belfort) במאי 1942. המעצר ההמוני הראשון נערך ב-20 באוגוסט 1941; לאחר מבצע זה הוקם מחנה המעצר דרנסי (Drancy), ולימים הוא נקבע בתור נקודת היציאה הידועה לשמצה של רוב השילוחים מצרפת "למזרח".
ב-20 באוגוסט עם שחר הוצבו מחסומי משטרה ברובע ה-11 בפריז. תחנות המטרו שבאזור נסגרו, ובכל פינת רחוב עמדה קבוצת סוכנים. על פי הוראות הרשויות הגרמניות, המשטרה הצרפתית עצרה את היהודים שהופיעו ברשימותיה. המעצרים החלו ב-4:00 בבוקר, והם התבצעו ברחובות ובבתי היהודים. באותו בוקר נעצרו 3,022 יהודים. תחילה נלקחו לתחנת המשטרה, ומיד הועברו משם באוטובוסים למחנה דרנסי. המעצרים נמשכו עוד כמה ימים, והם התפשטו לשכונות אחרות בפריז. ב-21 באוגוסט נעצרו 609 יהודים נוספים, ובהם כ-50 עורכי דין יהודיים צרפתים שנלקחו מבתיהם והועברו לדרנסי. ב-22 באוגוסט הגיעו למחנה אוטובוסים, ובהם עצורים ששהו בלילה הקודם בתחנת המשטרה או שנעצרו באקראי באותו ערב ברחובות, בבתי קפה, במסעדות ובמקומות ציבוריים אחרים; כשהגיעו למחנה נאלצו העצורים להמתין באוטובוסים 3-2 שעות. בכל המעצרים האלה נכלאו 4,230 גברים יהודיים במחנה דרנסי, ו-1,300 מהם היו אזרחי צרפת. נאסר עליהם לקחת עמם מטען, ולדרנסי הגיעו רק עם הבגדים שעל גופם.
במכתב שנשלח לשר הפנים ב-28 באוגוסט 1941 אישר נציב מחוז סיין (Seine), שארל מגני (Charles Magny), ש-4,000 יהודים הגיעו למחנה ב-20 באוגוסט ושהם חולקו לחדרים וישנים בהם במיטות בלא מזרנים. מגני הוסיף שארוחות קרות יסופקו להם עד שיגיע הציוד שיאפשר לחלק ארוחות חמות, והוא גם שאל אם נציבות המשטרה תוכל לדאוג לכלכלתם של הכלואים....