מרבית הגירושים של תושביו היהודים של חלקו הצפוני של חבל סקסוניה ושל המדינה החופשית אנהלט החלו באפריל 1942 והסתיימו בשלושה שילוחים קטנים יחסית לגטו טרזיינשטט בחודשי הסתיו של אותה שנה. השילוח הזה היה השילוח השני.
השילוח יצא מן העיר מגדבורג (Magdeburg) ב-25 בנובמבר 1942 והגיע באותו היום לטרזיינשטט. היו בו 76 מגורשים בני יותר מ-50 מן הערים מגדבורג, וניגרודה (Wenigerode), בוכהולץ (Buchholz), ויסניץ (Jeßnitz) ומן העיירה הלברשטט (Halberstadt), ששם התקיימה אחת מן הקהילות היהודיות הוותיקות בגרמניה.
המגורשים קיבלו הודעה על הגירוש המורה להם להתייצב ביום השילוח באתר הכינוס, אולם ששמו "פרויינדשפט" (Freundschaft) הנמצא בקרבת תחנת הרכבת. באתר הכינוס הצטרפו אליהם מגורשים מן הערים השכנות. המגורשים אולצו לחתום על הצהרה המעבירה את כל רכושם לידי המדינה. לאחר מכן צעדו אל תחנת הרכבת, ושם ככל הנראה הועלו על קרונות נוסעים שחוברו אל רכבת סדירה שנסעה לכיוון פראג דרך לייפציג ודרזדן. בתחנת בוהושוביצה (Bohusovice, Bauschowitz) הורדו המגורשים מהרכבת ואולצו על ידי אנשי הס"ס וז'נדרמים צ'כיים שהמתינו להם ללכת ברגל מרחק של כשלושה קילומטרים עד לטרזיינשטט, כשהם נושאים את מטענם....