שילוח זה, אשר יצא מתחנת הרכבת של אופלן (Oppeln) ב-3 באוגוסט 1943 והגיע אל טרזיינשטט באותו יום, היה השביעי מבין עשרה שילוחים של יהודים מחבל שלזיה עילית, ובהם יהודים קשישים או כאלה אשר עמדו בקריטריונים מיוחדים אחרים שהציבו הרשויות. שילוח זה היה שילוח מיוחד, ובו שני מגורשים בלבד: פריץ והנרייטה גרינברגר (Fritz & Henriette Grünberger), תושבי העיר רטיבור (Ratibor). על-פי רשימת הגירוש, פריץ היה בן 50 שנה, רואה חשבון במקצועו, והנרייטה הייתה בת 46 שנה, עקרת בית ותופרת.
אין יודעים רבות על שילוחים מיוחדים כגון זה. ככל הנראה, כמה ימים לפני הגירוש נתן הגסטפו התראה לבני הזוג גרינברגר. הם צֻוו להתייצב באתר הכינוס באופלן. היה עליהם להסדיר את כל חשבונותיהם או חובותיהם והותר להם לשאת עמם עד עשרה קילוגרמים של מטען וכן את המפתחות לדירותיהם.
באתר הכינוס נרשמו בני הזוג ואולצו לחתום על הצהרה המעבירה את כל רכושם למדינה. הם היו כלואים באתר הכינוס עד יום השילוח. אחר כך הם נאלצו לצעוד דרך הרחוב הראשי אל תחנת הרכבת המרכזית (Hauptbahnhof) שבאופלן, בליווי שוטרים. בתחנת הרכבת הם הושמו תחת שמירה בקרון נוסעים או בקרון אסירים שחובר לרכבת נוסעים סדירה. ככל הנראה נסעה הרכבת לברסלאו (Breslau), משם לדרזדן (Dresden) ולבסוף הגיעה אל תחנת הרכבת שנבנתה מכבר בגטו טרזיינשטט....