שילוח זה, אשר יצא מתחנת הרכבת של אופלן (Oppeln) ב-4 בדצמבר 1942 והגיע אל טרזיינשטט באותו יום, היה השלישי מבין עשרה שילוחים של יהודים מחבל שלזיה עילית, ובהם יהודים קשישים או כאלה אשר עמדו בקריטריונים מיוחדים אחרים שהציבו הרשויות. השילוח כלל 56 יהודים, תושבי הערים והעיירות אופלן, רטיבור (Ratibor), קוזל (Cosel), גרוס שטרליץ (Gross Strehlitz), קרויצבורג (Kreuzburg), קונשטט (Konstadt) וקולונובסקה (Kolonnowska, Grafenweiler), וכן תושבי הכפרים ברצדורף (Berzdorf), ריינשדורף (Reinschdorf) ושצ'פנוביץ (Sczepanowitz, Stefanshöh). מרבית המגורשים היו קשישים בני למעלה מ-65 שנה. המבוגר שבהם היה הרמן טיכואר (Hermann Tichauer), תושב קוזל בן 90, אשר גורש עם משפחתו.
ימים אחדים לפני הגירוש קיבלה הקהילה היהודית רשימה של מגורשים, ונאלצה להודיע להם על גירושם הקרוב. המגורשים צֻוו להתייצב באתר הכינוס שבשוק הבהמות הישן (Bullenkeller), ששכן במלפנרשטראסה (Malapanerstrasse) שבאופלן. היה עליהם להסדיר את כל חשבונותיהם או חובותיהם והותר להם לשאת עמם עד עשרה קילוגרמים של מטען וכן את המפתחות לדירותיהם.
באתר הכינוס הם נרשמו ואולצו לחתום על הצהרה המעבירה את כל רכושם למדינה. הם היו כלואים באתר הכינוס עד יום השילוח....