השילוח יצא מלייפציג ב-11 או ב-12 בפברואר, 1945 וכלל 55 יהודים. שילוח זה, בין השילוחים האחרונים, כלל את מי שחוקי הגזע הנאציים כינו "יהודים למחצה", אשר לא היו מוגנים עוד מפני גירוש לאחר שבני הזוג הלא-יהודים שלהם הלכו לעולמם או התגרשו מהם. כאשר מת בן הזוג הלא-יהודי שהיה נשוי – על-פי חוקי הגזע – ב"נישואי תערובת", גם צאצאי הנישואים האלה היו מועמדים לגירוש.
למעט שילוחי יחידים, מוצא כל השילוחים שבהם גורשו יהודי לייפציג לגטו טרזיינשטט לא היה מלייפציג. מוצאן של רכבות הגירוש היה מערים אחרות כגון ויימר, ואף העיר המרוחקת פרנקפורט על נהר מיין. הרכבות עצרו בלייפציג, שם הועלו עליהן יהודים מקומיים ומהסביבה, ומשם המשיכו לטרזיינשטט. ככל הנראה התבצע השילוח ברכבת רגילה, בליווי משמר.
קרל פיסטלר (Karl Fistler), ראש גסטפו בלייפציג, מילא תפקיד מרכזי בארגון השילוחים מהעיר, בשיתוף פעולה עם המחלקה לענייני יהודים ב-RSHA. ייתכן כי ראש העיר של לייפציג, אלפרד פרייברג (Alfred Freyberg), וחבר מועצת העיר, קורט פוגט (Stadtamtmann Kurt Voigt), אשר החזיק בתפקיד בכיר במדור היהודי (Judenstelle) של לייפציג, סייעו בארגון השילוח....