בשנת 1944, צבאות גרמניה נסוגו מעמדותיהם בחזית המזרחית. בעותה העת, היו מרכזי האוכלוסיה של גרמניה נתונים להפצצות עזות מן האוויר. אף על פי כן, נמשכו הגירושים של יהודים מערי גרמניה רבתי בחודשי סתיו-חורף 1943- 1944. ב-18 בדצמבר 1943 יצא חוזר חתום בידי היינריך מילר (Heinrich Müller), ראש הגסטפו, לכל המפקדות המקומיות של הסיפ"ו ולפיו ניתן עתה לגרש לטרזיינשטט גם בני זוג יהודים הנשואים לבן-זוג לא יהודי, אשר נישואיהם נסתיימו בשל גירושין או מוות.
השילוח הזה יצא מן העיר שטטין (Szczecin, Stettin) שבחבל פומרניה ב-8 או 9 בפברואר 1944 והגיע אל גטו טרזיינשטט ב-10 בפברואר 1944. הוא סווג כשילוח של יחידים (Einzeltransport) והייתה בו מגורשת אחת בלבד, ארנסטינה אולריך (Ernestine Oehlrich) לבית ביילסקי (Bielsky) בת ה-57, תושבת העיירה גולנוב (Gollnow, Goleniow).
ארנסטינה ארליך נעצרה ככל הנראה בביתה או הורו עליה להתייצב במטה הגסטפו בשטטין, ששם אולצה לחתום על הצהרה המעבירה את כל רכושה לידי המדינה. כנראה הועלתה בליווי שמירה על רכבת נוסעים רגילה שנסעה אל טרזיינשטט דרך פוזן (Poznan) או ברלין....