בשנת 1944, צבאות גרמניה נסוגו מעמדותיהם בחזית המזרחית. באותה העת, היו מרכזי האוכלוסיה של גרמניה נתונים להפצצות עזות מן האוויר. אף על פי כן, נמשכו הגירושים של יהודים מערי גרמניה רבתי בחודשי סתיו-חורף 1943- 1944. ב-18 בדצמבר 1943 יצא חוזר חתום בידי היינריך מילר (Heinrich Müller), ראש הגסטפו, לכל המפקדות המקומיות של הסיפ"ו ולפיו ניתן עתה לגרש לטרזיינשטט גם בני זוג יהודים הנשואים לבן-זוג לא יהודי, אשר נישואיהם נסתיימו בשל גירושין או מוות.
השילוח הזה יצא משטטין ב-25 או 26 בינואר 1944 והגיע לטרזיינשטט ב-27 בינואר 1944. היו בו תשעה מגורשים שהיו רשומים כתושבי הערים שטטין, שטרלסונד (Stralsund), באן (Bahn) ופוזן (Posen, Poznan). המגורשים נעצרו ככל הנראה בבתיהם או הורו עליהם להתייצב במטה הגסטפו בשטטין, ששם נרשמו ואולצו לחתום על הצהרה המעבירה את כל רכושם לידי המדינה. הגירושים לטרזיינשטט התבצעו לרוב בקרונות נוסעים שחוברו לרכבת נוסעים סדירה שנסעה אל טרזיינשטט דרך פוזן או ברנדנבורג.
הרכבת הגיעה אל טרזיינשטט ב-27 בינואר 1944. ברשומות גטו טרזיינשטט קיבל השילוח את הסימול XIV/3. הספרות הרומיות XIV שימשו לסימון כל השילוחים שיצאו מחבלי מזרח פרוסיה ופומרניה....