השילוח הזה היה השמיני שיצא משטוטגרט והרביעי שיצא מהעיר לגטו טרזיינשטט. אחרי השילוחים הגדולים שיצאו משטוטגרט בשנת 1942 ואחרי השילוח הזה נותרו בעיר כ-200 יהודים בלבד.
רוב האנשים שיצאו בשילוחים האחרונים משטוטגרט ומהמחוזות וירטמברג (Württemberg) והוהנצולרן (Hohenzollern) לטרזיינשטט היו יהודים שחיו ב"נישואים מעורבים" וצורפו לשילוחים בעקבות מותו של בן-הזוג הלא-יהודי או בעקבות גירושים. בפברואר 1943 שלח המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA) לסניפים המקומיים של הגסטפו הנחיות שילוח חדשות. על פי ההנחיות עובדי כפייה לא היו מוגנים עוד מגירוש, אך בני זוג יהודים בנישואים מעורבים קיימים או אפילו מבוטלים (Geltungsjuden) היו עדיין פטורים מגירוש. במאי 1943 הורה היינריך הימלר לגרש כל מי שמוגדר כיהודי על פי חוקי נירנברג ועדיין חי בגרמניה, וב-18 בדצמבר 1943 הורה ראש הגסטפו היינריך מילר (Heinrich Müller) על שילוח יהודים שנישואיהם ללא-יהודים הסתיימו במות בן-הזוג הלא יהודי או בגירושין.
השילוח הזה הגיע לטרזיינשטט ב-11 בינואר 1944. היו בו 41 יהודים מקארלסרוהה (Karlsruhe) ומאזור רחב סביב שטוטגרט, לרבות מאנהיים (Mannheim), פורצהיים (Pforzheim), פילינגן (Villingen), קונסטנץ (Konstanz), באדן-באדן (Baden-Baden) ופרייבורג (Freiburg). השילוח יצא מקארלסרוהה, אם כי ברשומות גטו טרזיינשטט צוין שהוא הגיע משטוטגרט. האדם המבוגר ביותר היה בן 80 והצעיר ביותר בן 49....