השילוח הזה כלל 20 יהודים, 12 נשים ושמונה גברים. האדם המבוגר ביותר היה בן 94 והצעיר ביותר בן 20. 13 מהמגורשים היו משטוטגרט, ארבעה מהם התגוררו ב"בית יהודים" (Judenhaus) באברהרדשטראסה (Eberhardstrasse) מס' 1 וחמישה התגוררו במבנה הקהילה היהודית בהוספיטלרשטראסה (Hospitalerstrasse) מס' 36. אחד המגורשים הגיע מהיילברון (Heilbronn), אחד מאולם (Ulm), אחד מרקסינגן (Rexingen), אחד ממאנהיים (Mannheim) וארבעה היו מבוטנהאוזן (Buttenhausen). היהודים נדרשו להיות מוכנים בבוקר 14 או 15 באפריל 1943 לקראת שילוחם לטרזיינשטט.
ביום הגירוש, 16 באפריל 1943, כונסו המגורשים בבית הקהילה היהודית בהוספיטלרשטראסה. הם נאלצו לעבור הליכים ביורוקרטיים ואת שלבי ההפקעה הסופיים. נערך חיפוש בכליהם וחפצי הערך שלהם הוחרמו. הצהרות הרכוש שלהם (Vermögenserklärung) נאספו והם התבשרו שנכסיהם הופקעו על ידי השלטונות בהיותם "אויבי הרייך". בשל הפצצה אווירית כבדה שהתרחשה בליל 14 באפריל 1943 לא התאפשרה היציאה מתחנת שטוטגרט. המגורשים נלקחו אפוא מנקודת הכינוס לתחנת הרכבת בפלבאך (Fellbach), עיר הגובלת בשטוטגרט מצפון-מזרח, מרחק כעשרה קילומטרים.
בתחנה המתין להם קרון נוסעים של המחלקה השלישית והמגורשים הצטוו להיכנס אליו. כל שילוח לווה בידי אנשי גסטפו או שוטרים. עם צאתם משטוטגרט חובר הקרון לרכבת נוסעים סדירה, והיא בתורה חוברה לכמה רכבות נוסעים מקומיות אחרות. היא נסעה דרך אאלן (Aalen), אנסבאך (Ansbach), נירנברג (Nürnberg), אגר (Eger, Cheb), קארלובי וארי (קארלסבאד, Karlovy Vary, (Karlsbad ואוסטי נד לאבם (אאוסיג, Usti nad Labem, Aussig) ולבסוף הגיעה לבוהושוביצה (באושוביץ, Bohusovice, Bauschowitz) ב-17 באפריל 1943. בבוהושוביצה הורדו המגורשים מהרכבת ואולצו על ידי אנשי ס"ס וז'נדרמים צ'כיים לצעוד ברגל מרחק של כשלושה קילומטרים לטרזיינשטט כשהם נושאים את תרמיליהם. רק מי שלא היה מסוגל ללכת נלקח במשאיות....