ב-13 בינואר פרסם ה- RSHA (Reichssicherheitshauptamt, המשרד הראשי לביטחון הרייך) צו ולפיו יש "לשלוח לטרזיינשטט את כל היהודים והיהודיות הנשואים בנישואי תערובת ושהם כשירים לעבודה".
במחצית מרס 1945 (כנראה בין התאריכים 14-12 במרס), כעשרה ימים בטרם ננטש מטה הגסטפו בלינדֶנשטראסֶה (Lindenstrasse) שבפרנקפורט על המיין (ב-26 במרס) ובטרם חדרו הכוחות האמריקניים למתחם, שיגר הגסטפו שילוח אחרון מפרנקפורט ובו חמישה יהודים בלבד, ארבע נשים וגבר אחד. בדוח מיום הגעתו של השילוח לטרזיינשטט נרשם שברשימת המגורשים היו עשרה שמות, שחמישה מהם מחוקים. הנשים שהופיעו לשילוח היו מרַטהַאוסגַאסֶה (Rathausgasse) מס' 8 והגבר מהַאופְטְשטראסֶה (Hauptstrasse) מס' 1. ככל הנראה, האחרים לא התייצבו לגירוש.
בעקבות ההפצצה האווירית הכבדה שהנחיתו בעלות הברית על דרזדן ב-13- 14 בפברואר, תחנת הרכבת המרכזית ומסילות הברזל יצאו מכלל פעולה. לפיכך לא יכלה רכבת הגירוש לנסוע במסלול הרגיל לטרזיינשטט, שעבר דרך דרזדן, אלא נאלצה להיטלטל במסילות חלופיות שעדיין היו שמישות, והדבר האריך את משך הנסיעה ואת סבלם של המגורשים. כך הגיע השילוח האמור לטרזיינשטט רק ב-17 במרס, בשעה שמונה בבוקר....