הרשויות הנאציות הצליחו להוציא אל הפועל את השילוח האחרון ממינסטר ומסביבתה חרף סופה הקרב של המלחמה. גורמים מקומיים אחדים השתתפו בביצוע הגירוש, ובכללם סמל המשטרה בוולן (Velen), יוזף ב', אשר ב-1 בפברואר 1945 הוביל את אידה להמן בחשמלית לבית הכלא בבורקן. בעלה של אידה, פרנץ, שלא היה יהודי, ליווה אותה לשם. אחר כך הובלה אידה לבית סוהר בבילפלד ומשם גורשה לטרזיינשטט. כעבור זמן קצר גויס פרנץ ל"פלוגות העם" (Volkssturm).
רוב היהודים בבילפלד וסביבתה רוכזו בנקודות האיסוף שנקבעו במלון "ברמן" ובאולם הריקודים לשעבר "איינטרכט" (Eintracht). הרכבת יצאה ב-13 בפברואר 1945 ממינסטר ובה 58 יהודים, ובדרכה אספה עוד יהודים, בבילפלד ובמקומות אחרים. הנסיעה נמשכה שבוע שלם בשל שיבושים שנגרמו עקב הקרבה לקווי החזית והפגזות.
ידוע שהרכבת עברה בתחנות האלה: הילדסהיים (Hildesheim) – ב-15 בפברואר 1945, האלברשטאטט (Halberstadt) – ב-16 בפברואר, האלֶה (Halle/S.) – ב-17 בפברואר, לייפציג (Leipzig) – ב-18 בפברואר, ולבסוף הגיעה הרכבת לטרזיינשטט ב-20 פברואר 1945 בשעה 18:30....