ב-11 בינואר 1944 יצא מהנובר שילוח נוסף לטרזיינשטט. במכתב לראשי משרדי התאחדות הארצית בברלין דיווח סניף הנובר על שילוח קרוב לטרזיינשטט שבו 17 אנשים ממחוז הנובר רבתי, שנישואי התערובת שלהם הסתיימו בשל גירושין או מותו של בן הזוג הלא-יהודי.
בתכתובת פרטית עם ראש המינהל היהודי בהמבורג, מקס פלאוט (Max Plaut), הזכיר היועץ המשפטי היהודי הורסט ברקוביץ (Horst Berkowitz) עוד כמה פרטים:
בסך הכל יצאו מהנובר לטרזיינשטט 19 איש, הם נשלחו ברכבת נוסעים סדירה ישירות מהנובר לטרזיינשטט. שני גברים ו-15 נשים היו מהנובר; שתי נשים נוספות באו מבראונשווייג (Braunschweig) וצורפו לשילוח. מ-15 הנשים ממחוז הנובר, שלוש היו מנפת הילדסהיים (Hildesheim). כולם היו בני זוג בנישואי תערובת שהסתיימו עקב מוות או גירושין. רק במקרה אחד ניתן פטור: שני ילדים בני פחות מ-14 שחיו עם אמם היהודיה ולא רצו להפרידם מאמם. פטור כזה לא היה ניתן במקרים של ילדים בוגרים, גם כשהילדים האלה שירתו בשדה הקרב....
Buchholz, Marlis, "Und hat unendlich viel Arbeit verursacht," Hannovers Stadtverwaltung und die "Judenhäuser," in: Rassismus in Deutschland, Beiträge zur Geschichte der nationalsozialistischen Verfolgung in Norddeutschland, Heft 1, pp. 61-72. Ed. Temmen, Bremen 1994.
Buchholz, Marlis: "Chronologie einer Ausweisung. Zur Rolle der jüdischen Gemeindevertretung bei der Ghettoisierung der hannoverschen Juden," in Marlis Buchholz, Claus Füllberg-Stolberg and Hans-Dieter Schmid, eds., Nationalsozialismus und Region, Festschrift für Herbert Obenaus zum 65. Geburtstag, Hannoversche Schriften zur Regional- und Lokalgeschichte, Band 11, Vlg. fuer Regionalgeschichte, Bielefeld 1996, S.63-78