ב-21 במאי 1943 שלח ה-RSHA (המשרד הראשי לביטחון הרייך) חוזר לכל מפקדות הגסטפו ברייך. בחוזר נקבע שיש להשלים עד 30 ביוני 1943 את גירושם של היהודים העונים לדרישות לאושוויץ ולטרזיינשטט. הפטור מגרוש צומצם עוד יותר. ההנחיות החדשות הסמיכו במפורש את הגסטפו לכלול בשילוחים יהודים חולים וחלשים. בשל מספרם הקטן של היהודים שעדיין נותרו בגרמניה נכללו ברשימת המגורשים גם חברי התאחדות הארצית של היהודים בגרמניה ואנשי מינהל יהודיים מקומיים. ההנחיות קבעו שבשילוחים שבהם פחות מ-400 איש ייעשה שימוש בקרונות מיוחדים שיחוברו לרכבות סדירות.
בשילוח הזה, שיצא מהנובר ב-30 ביוני 1943, היו תשעה יהודים בלבד ובהם החזן והמזכיר האחרון של הקהילה היהודית של הנובר, סמואל הרשקוביץ (Samuel Herskovits), שגורש עם אשתו השנייה ושלוש בנותיו. לפני מעצרו התגורר הרשקוביץ במתחם בית הספר לגננות באלם (Ahlem), ששימש מחנה כינוס לשילוחים הקודמים. את ניהול שארית הקהילה היהודית לקחו על עצמם מעתה אך ורק יהודים, שהיו פטורים מגירוש בשל מעמדם כבני זוג בנישואי תערובת (Mischehe).
משפחת הרשקוביץ נעצרה שבועות לפני הגירוש והוחזקה בכלא. בתו של הרשקוביץ, רות הרשקוביץ-גוטמן (Ruth Herskovits-Gutmann) ששרדה את השואה, מתארת את האירועים שקדמו לשילוח:...
Buchholz, Marlis, "Und hat unendlich viel Arbeit verursacht," Hannovers Stadtverwaltung und die "Judenhäuser," in: Rassismus in Deutschland, Beiträge zur Geschichte der nationalsozialistischen Verfolgung in Norddeutschland, Heft 1, pp. 61-72. Ed. Temmen, Bremen 1994.
Buchholz, Marlis: "Chronologie einer Ausweisung. Zur Rolle der jüdischen Gemeindevertretung bei der Ghettoisierung der hannoverschen Juden," in Marlis Buchholz, Claus Füllberg-Stolberg and Hans-Dieter Schmid, eds., Nationalsozialismus und Region, Festschrift für Herbert Obenaus zum 65. Geburtstag, Hannoversche Schriften zur Regional- und Lokalgeschichte, Band 11, Vlg. fuer Regionalgeschichte, Bielefeld 1996, S.63-78