כמו במקרים קודמים הוצע בהנחיות שהגסטפו יכפה על הקהילה היהודית המקומית לסייע בהכנת הגירושים ובביצועם. על פי ההנחיות החל גסטפו הנובר להטיל על הסניף המקומי של התאחדות הארצית של היהודים בגרמניה משימות ארגוניות נוספות. היה עליו להודיע ליהודים על גירושם הקרוב ולשלוח להם את הטפסים להצהרת רכוש. לכל מגורש הותר לקחת אתו 50 רייכסמארק, מזוודה, מערכת בגדים נוספת, נעליים, מצעים, סכו"ם ואספקת מזון לארבעה ימים. הסניף המקומי של ההתאחדות הארצית נדרש גם לספק מזון למגורשים שהוחזקו ימים אחדים קודם לגירוש בבית הספר לגננות אלם (Ahlem), ששימש מחנה כינוס.
כמו בשילוחים האחרים הכין הגסטפו לוח זמנים להעברת המגורשים לאלם. במכתב למנהלי המחוזות נכתב כך:
מצורפת רשימה של כל היהודים שאמורים להישלח מכאן בשילוח המיוחד ב-23.7.1942. אני... מבקש כי העברת יהודים מהמחוז השלטוני של הנובר לאלם (בית הספר היהודי לגינון) תתבצע בבוקר של 20.7, והעברת יהודים מהמחוז השלטוני של הילדסהיים (Hildesheim) לשם תתבצע בבוקר של 21.7....
Buchholz, Marlis, "Und hat unendlich viel Arbeit verursacht," Hannovers Stadtverwaltung und die "Judenhäuser," in: Rassismus in Deutschland, Beiträge zur Geschichte der nationalsozialistischen Verfolgung in Norddeutschland, Heft 1, pp. 61-72. Ed. Temmen, Bremen 1994.
Buchholz, Marlis: "Chronologie einer Ausweisung. Zur Rolle der jüdischen Gemeindevertretung bei der Ghettoisierung der hannoverschen Juden," in Marlis Buchholz, Claus Füllberg-Stolberg and Hans-Dieter Schmid, eds., Nationalsozialismus und Region, Festschrift für Herbert Obenaus zum 65. Geburtstag, Hannoversche Schriften zur Regional- und Lokalgeschichte, Band 11, Vlg. fuer Regionalgeschichte, Bielefeld 1996, S.63-78