מאחר שמספר המשולחים בשילוח הזה היה מועט הוחלט לוותר על הודעה מוקדמת למיועדים לשילוח ובמקום זאת הפתיעו אותם פקידי הגסטפו בביתם יום לפני השילוח ועצרו אותם. לפני המעצר נתנו למיועדים לשילוח למלא הצהרות רכוש, לארוז את חפציהם, שנבדקו קודם לכן, ולקחת את הכסף הנדרש. לשילוח הזה היו מיועדים 41 יהודים, אולם מתוכם גורשו בסופו של דבר 32 יהודים. ב-3 ביוני 1943 שלחה המחלקה לענייני יהודים בגסטפו דיסלדורף למדור לענייני יהודים במשרד לביטחון הרייך מברק שבו רשימה של 13 יהודים שאינם צריכים להיות משולחים, לדברי המחלקה; ידוע ש-7 מהם שולחו בשילוח הבא לטרזיינשטט (4/VII), אחת ברחה מאותו שילוח ו-2 שולחו ב-14 פברואר 1945 מפרנקפורט לטרזיינשטט בשילוח מספר 10/XII ושרדו.
הפעם, שלא כשילוחים הקודמים שעליהם היה ממונה המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA), מטה הגסטפו בדיסלדורף היה הממונה על ארגון השילוח): ב-9 ביוני 1943, הודיע המטה המקומי ל-RSHA על תיאום שכבר נעשה עם מנהלת הרייכסבאן בוופרטל בנוגע להזמנת קרון מיוחד (Sonderwaggon) ל-16 ביוני 1943. בשל הפצצות אויר בלילה שבין 11 ל-12 ביוני 1943, שבהן ניזוק בניין הגסטפו בדיסלדורף, נדחה השילוח ל-25 ביוני 1943. במברק מ-11 ביוני 1943, שנשלח רק ב-21 ביוני, ניתן לראות ש-9 יהודים היו צריכים להיות משולחים מאסן וקורסטהורסט (Korsthorst) מהמשטרה הפלילית כבר לקח מהם את "הצהרות הרכוש הנדרשות".
את היהודים מדיסלדורף ומערים אחרות כמו דויסבורג Duisburg)) או קרפלד (Krefeld) ריכזו בנקודת האיסוף בבניין הקהילה היהודית ברחוב בילקר (Bilker Strasse)....