שילוח VI/2 מ - Hamburg, Hansestadt Hamburg (Hansestadt Hamburg), Hansa City of Hamburg, גרמניה ל - Theresienstadt, גטו, צ'כוסלובקיה ב- 19/07/1942

באותו חודש יצאו מהמבורג שלושה שילוחים, אחד לאושוויץ והשניים האחרים – לטרזיינשטט. בשילוחים אלה גורשו רבים מחברי הקהילה היהודית אשר לאחר מכן, ב-1 באוגוסט 1942, חוסלה ושולבה בכפייה בהתאחדות הלאומית של יהודי גרמניה (Reichsvereinigung der Juden in Deutschland). בין המגורשים היו היועץ המשפטי ד"ר נתן מקס נתן (Dr. Nathan Max Nathan); האחראי על פעולות הסעד של ההתאחדות הארצית של יהודי גרמניה בצפון המדינה, ד"ר ברטולד זימונסון (Berthold Simonsohn); מזכירת הקהילה אידה האגנוב (Ida Hagenow). אידה האגנוב נפטרה בטרזיינשטט במאי 1944. ד"ר נתן מקס נתן וד"ר ברטולד זימונסון גורשו מטרזיינשטט לאושוויץ בסתיו 1944, שם נרצח ד"ר נתן. ד"ר זימונסון שרד ממחנות אושוויץ וקאופרינג (Kauffering). בשבעת השילוחים שבין סתיו 1941 לקיץ 1942 איבדה הקהילה היהודית של המבורג למעלה מ-75% מחבריה, ואת מרבית הנהגתה.
השילוח השני מהמבורג לטרזיינשטט יצא מתחנת הרכבת הַנוֹבֶרְשֶׁה (Hannvoersche Bahnhof) ב-19 ביולי 1942, והגיע ליעדו ב-20 ביולי. בשילוח היו 801 מגורשים, ובכללם יהודים מסביבותיה של המבורג ולפחות 18 מגורשים מליבק (Lübeck), שבעה מקיל (Kiel), חמישה מאילצן (Uelzen) ושניים מרנדסבורג (Rendsburg). המגורשים הובאו לבניין בית הספר היסודי בשנצנשראטסה (Schanzenstrasse), אשר שימש כאתר כינוס. הותר להם לשאת כ-50 קילוגרם. את שאר רכושם היה עליהם להותיר מאחור. במהלך שהותם באתר הכינוס עברו המגורשים חיפוש גופני משפיל, ואף היה עליהם למלא הצהרת רכוש ולחתום על הצהרה ולפיה הבעלות על כל נכסיהם עוברת לידי הרייך הגרמני.
השילוחים לא נעשו בהיחבא. בספרה האוטוביוגרפי, ברטי פיליפ (Berthie Philipp) מתארת את התגובות לגירוש, שלה ושל יהודים אחרים, מתוך בית מגורים יהודי:...